זהו! דיי נמאס לי! תחליטי הפעם זה סופי?!

הטור השבועי של הרבנית מאיה לב, השולה רעיונות עדכניים מפרשת השבוע. לחיות עם הזמן

|
13
| כיכר השבת |
כן, בהחלט זה נראה לפעמים כה נוצץ...
אך עלינו לזכור לעשות כאן חוצץ...
העולם פרוץ...היצר הרע...נמצא בכל מקום ...וזו הטומאה,אך במקום טומאה את יכולה לבחור,לשם יותר לא לחזור!להיות בקדושה,להידבק בבורא,הרי גם לך נמאס מהשקר הזה...פרשת השבוע הינה "קדושים"כאן אנו בהחלט רואים,שבכל מיני מצבים בחיים,הטומאה והקדושה בשכנות נמצאים."דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תיהיו כי קדוש אני"(ויקרא יט,ב)בעצם היותך בתו של מלך מלכי המלכים,שנפח בנשמתך רוח חיים,וחלק אלוקה נמצא בתוכך,מביא אותך לזאת הדרך...את קדושה כי קדוש הבורא,וזה חלק יפה מכובד שכזה.לכן זכרי כעת יקרה,בכל רגע נתון להתקרב לקדושה.וכך נרמז לך בבריאה:לדוגמא העיניים ניתנו בכדי לראות,ומעליהן עפעפיים,שאותן בעצם סוגרות,בכל הנוגע לקדושה יש לפקוח את העיניים בשמחה,אך, יש מצבים שונים בחיים, שעלייך לסגור את העפעפיים,לא להביט בדברים אסורים,לא לבקר את הזולת ולחפש בו פגמים,הרבי מקוצק "החריף" אמר:לעוור את העיניים מלראות דברי שווא,רק כך יוכל לדבוק בתורה עכשיו....לא לחפש דברי סרק אצל יהודי אחר,מזה יש ממש להיזהר....

שלמה המלך אומר:
"עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך"(משלי ד, כה).
יש להתקדש בדברי היומיום,
כיצד מהילד בבוקר את נפרדת לשלום?
כיצד את בעלך את מכבדת ומבינה?
כיצד את מוותרת על מילה לא רצויה?
כיצד את מצליחה באהבה לקבל ייסורים?
כיצד את מרפה גם כשלא יכולים...
בכל מעשה,בישול ואפייה,
בסידור הבית וקיפול הכביסה הנך יכולה להפוך לקדושה,
להכניס את הבורא ואת מידת הענווה.
לא ללכת רכיל,
להיזהר בלשון,
להתקדש גם כשאת הולכת לישון,
להבין שמנוחה זו לך יכולה,
להביא הרבה רוגע שמחה ושלווה.

ואחת הדרכים להתקדש,
הוא להטיב עם הזולת ולא להתבייש!

כפי שנאמר :
"מגמתנו תמיד להקדיש כוחותנו הגופניים והרוחניים לטובת הרבים, כפי ערכנו"(מתוך "שערי יושר"-רבי שמעון שקופ)
מכאן אנו למדים כאשר עם הזולת אנו מטיבים,
בעולמנו הרוחני אנו זוכים!
רבי ישראל סלנטר "בעל המוסר" אמר:
" הדאגה לגשמיות של השני זה הרוחניות שלי!"
זכרי זאת בבקשה,
ונסי להיות בכזו נתינה.
לדאוג לצרכיו הגשמיים של זולתך,
כך תזכי לרוחניות למענך...
בכך אנו מתקדשים ולבורא להידמות מנסים...
בזהר הקדוש אנו מוצאים
מדוע ברא הקב"ה את העולם?
על מנת להטיב עם כולם...
עלייך לרצות לנסות להידמות,
להטיב עם הזולת ועם בני ביתך בפרט!
לא לרטון, לקטר ולהפסיק להתלונן,
לקדם בפנים מאירות ,
גם כקשה לך את הטוב לראות.
להשכין שלום בין איש לאשתו,
ביהדות על הבעל לכבד את אשתו יותר מגופו....
מי לא רוצה בעל כזה?
שתתקדש בעצמה ובעזרת השם תזכה!
להשיב טובה תחת רעה,
לברוח כמו מאש ממידת הקנאה,
בפרשה זו את יכולה לראות ,
כיצד היהודי מתקדש לו מאוד.
ומוזכרת כאן עוד מצווה חשובה,
של כיבוד אב ואם-זה מהתורה!
לעיתים זה קשה,
אך, כאן הדברים נאמרו:
"איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו"(ויקרא יט,ג)
גם כאן בצעד קטנטן,
הנך יכולה להתקדם,
לצלצל לדרוש בשלומם להתעניין....
לא לענות ומיד להגיב,
לפעמים אך ורק עליך להקשיב.
להושיט יד לעזרה,
לחייך ולומר שהנך מבינה,
להגיש מאכל ומשקה,
להסיע אותם אם צריך לרופא...
ובכך לתת דוגמא אישית לילדיך,
חשוב שהדבר יזרום בעורקייך!
אך עליך לזכור שאין כאן לסתור,
את דרך התורה,
עד השבת הקדושה....
ובואי נפתח את כל ה"מגירות",
אלה שבהן את מסתירה את האשמות,
נקי אותם מכל מחשבה,
שחס ושלום אותך מכשילה.
תביני שגם אם את חשה סוג של אכזבה,
זה לא ההורים אשמים יקירה,
רק הבורא כאן מנהל הכל,
ומה שהיה מדויק בכל.
באמת לכבד זה לעיתים מרגיש "כבד",
להפוך זאת ל"קל",
זה העניין....
ואם הבורא זאת ממנו מבקש,
זה אומר שזה אפשרי ושיש,
יש את היכולת לקיים את המצווה,
כי לא בשמים היא...התורה הקדושה!
את מבינה?

בואי נצפה בגמטרייה ונראה,
מה כאן נגלה?

"קדושים"
ק- 100,ד-4,ו-6,ש -300,י-10, מ-40,סכ"ה=460
כיבוד אב ואם: כ-20,י-10,ב-2,ו-6,ד-4,א-1,ב-2,ו-6,א-1,מ-40, סה"כ=92
נחסיר מ"קדושים "את "כיבוד אב ואם"

וראו מה כאן נקבל:
460-92 שווה368
368 זה צרוף של "בורא עולם+יג(מידות הרחמים)
בורא עולם : 2+6+200+1+70+6+30+40=355
יג=13
355+13=368

נו אין כאן רמז נפלא?!
אם קדושים אתם רוצים להיות,
לכבד אב ואם,
בלי מניעות...
יעזור לכן כאן בורא עולם,
עם יג מידות הרחמים כמובן....
.
ובואו כעת נישא תפילה,
על הזכות הגדולה שכאן לך ניתנה....

התפילה

"בורא עולם כל יכול,
ראשית אני מודה לך על הכל!
ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה (שמות ל"ד-ו' ז)
אבא רחמן יקר ואוהב,
עזור נא לי אני מבקשת מעומק הלב...
שאזכה בכל רגע לגרש את הטומאה,
ולנסות ולהפוך כל רגע לקדושה,
שאדע להבחין ביו הרע והטוב,
שיהיה לשקר הזה כבר סוף!
שאוכל מכל מעשה ולו הקטן,
להוביל לקדושה כאן.
בצורת הדיבור,
בתפקידי כאשה,
להכניס לכל דבר אותך!
שאדע לברך בפי כל הזמן,
גם את הגדול ממני וגם את הקטן...
שאזכה לכבד את אבי ואמי,
גם כשזה לא תמיד מתאים לי...
שאדע לא לענות,
לשתוק זו גדולה,
גם אם אני איתם ממש לא מסכימה....
שתתן בי את הכוחות,
לא פעם להתעלות,
ולהיות מחוברת יותר למצוות.
שאזכה להיות דמות חינוכית לילדיי,
בכך שיראו כיצד אני מכבדת את הוריי!
שאהיה מסוגלת להבין,
שכל זה אינו משחק ילדים...
שלי יש תפקיד...
והדרך סלולה...
רק כשאני מחוברת לך....
מבתך האוהבת שכל כך רוצה,
לגרום לך נחת,
הרי כתוב: "פתחו לי פתח כחודו של מחט...
ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם"
אני מבקשת ומאוד מנסה,
לפתוח לי דרך חדשה.
אנא עזור נא לי אבי,
ופתח אולם חדש בשבילי....כי אינני רוצה להמשיך ולחיות,
כשאני מפספסת את התכלית,ולא יודעת לאן פני מועדות...
שקשה לי ורע בטומאה עוד להיות,
רוצה בקדושה לצדך לחיות...
לזכות במצוות,
לראות ישועות,
לעזור לזולת,
ולא לצפות,
לתת מעצמי בשמחה ובאהבה,
הרי אני בתך היקרה...."

הרבנית מאיה לב, מחברת הספר "את נסיכה אמיתית", M.A. במנהל חינוכי ומגשרת בתחום המשפחה.
מייל:COACH.MILEV @WALLA.CO.IL

]]>
תוכן שאסור לפספס

13 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

9
אם אני קורא את הכתבות זה כבר אומר משהו
ברוך
8
מי שלא קראה את הספר של הרבנית חייבת לעשות זאת בדחיפות
מאי
7
אני לא מכבדת את ההורים שלי וזה נכון 4 ילדיי אינם מכבדים אותי.כמה זה נכון
יפעת
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית