פותחים בתפילות:
תודה, אלוקים, על שיצרת את היין. (שותים יין.)
תודה, הקב"ה, על יצירת יבול האדמה. (אוכלים כרפס).
סקירה היסטורית:
פעם היינו עבדים במצרים. עכשיו אנחנו חופשיים. זו הסיבה שאנחנו עושים את זה .
ארבע שאלות:
1 . מה קורה עם המצות?
2 . מה הקטע עם חזרת?
3 . מה בדיוק העניין עם הטבילה של עשבי התיבול במי מלח?
4 . מה כל ההישענות הזו הצידה כששאמורים לשבת זקוף ליד השולחן?
תשובות:
1 . כשיצאנו ממצרים היה עלינו למהר. לא היה זמן להכנת לחם הגון.
2 . החיים היו מרים, כמו חזרת.
3 . זה נקרא סמלי.
4 . אנשים חופשיים יכולים לשבת איך שנוח להם, בלי גינוני שולחן.
אתחנתא קומית:
פעם, חמשת הרבנים האלה דיברו כל הלילה ואז נהיה בבוקר. (לחמם עכשיו את המרק).
ארבעה סוגים של ילדים וכיצד להתמודד איתם:
חכם - הסבירו לו מה זה פסח.
תם - הסבירו לו מה זה פסח, אבל באיטיות.
שאינו יודע לשאול - הסבירו מה זה פסח בקול רם.
רשע - זה כדי להפחיד את הילדים מול קרובי המשפחה.
אם כבר מדברים על ילדים, החבאנו איזה חלקים של מצה. מי שמוצא אותו יקבל חמישים שקל, או מתנה לבחירתו.
הסיפור של חג הפסח:
זה קרה לפני הרבה זמן. היינו עבדים במצרים. פרעה היה סיוט. אנו זועקים לעזרה. הקב"ה מביא את המכות על המצרים. אנחנו הצלחנו לברוח ולאפות כמה מצות.
אלוקים חילק את ים-סוף לשניים, אנחנו הלכנו באמצע בדרך. המצרים אינם כה ברי מזל. גם אנחנו משוטטים 40 שנה במדבר, אוכלים מן, מקבלים את התורה, בסופו של דבר מגיעים לארץ ישראל, מקבלים בית מקדש חדש ונהנים כמה שנים בלי להיות נרדפים. איזה כיף. (להניח את הצלי לקירור עכשיו).
10 מכות:
הדם, הצפרדע, כינים --- אתם מכירים את זה.
אתנחתא מוזיקלית:
אם אלוקים הוציא אותנו ממצרים ולא העניש את אוייבינו, זה היה כבר מספיק.
אם הוא העניש את האויבים שלנו ולא קרע את הים האדום, זה היה כבר מספיק.
אם חילק את הים וכו'... (להוציא געפילטע פיש מהמקרר עכשיו)
אוכלים מצה. שותים יין. שתו עוד יותר יין, חלשלושים.
שוב תודה, אלוקים, על הכל.
להגיש את הארוחה. הללוי-ה.
]]>
