אז נכון שאלומיניום הוא חומר דומיננטי למדי במטבח שלכם, ומשחק תפקיד מרכזי בייצור כלי מטבח, אך בעוד שבישול מזון בסירים ומחבתות המצופים אלומיניום אינו מזיק לבריאות, הגליל הכסוף והיעיל בהחלט עלול לעשות זאת.
אלומיניום הוא לא רק מתכת המצויה בכלי מטבח, אלא גם חומר טבעי המצוי במוצרי מזון שונים כגון: גבינה צהובה, תירס, מלח, תבלים ותה, וגם במוצרי הגיינה וטואלטיקה כמו דאודורנט. גוף האדם יכול להתמודד עם חשיפה לכמות קטנה של אלומיניום ולסלק אותה מהגוף ביעילות. ארגון הבריאות העולמי אף קבע רף בטיחות לפיו צריכה יומית של 40 מ"ג אלומיניום לכל ק"ג של משקל גוף אינה מהווה סכנה.
אך, מחקר חדש קובע כי בישול מזון העטוף בנייר אלומיניום , בפרט אם מדובר בתבשיל המכיל נוזל חומצי (כגון מיץ לימון או עגבניה) או מתובל במיוחד, המבושל בטמפרטורות גבוהות, עלול להביא לזליגה של חלקיקי אלומיניום למזון בכמות העולה על הכמות היומית המומלצת שנקבעה ע"י ארגון הבריאות.
ריכוזים גבוהים במיוחד של אלומיניום שנמצאו ברקמת מוח של חולי אלצהיימר העלו את החשד שיש קשר בין חשיפת יתר למתכת לבין המחלה, התפתחות המחלה בשנים האחרונות לצד השינוי בתנאי המחיה בעקבות החברה המתועשת, הכוללים חשיפה גבוהה יותר לאלומיניום מאמתים את ההערכה הזו ונותנים לה אחוזי סבירות גבוהים.
סכנה נוספת שטמונה באלומיניום היא עבור הסובלים ממחלות עצמות או כליות. מחקרים מצביעים על כך שאלומיניום בכמות גבוהה עלול 'לתפוש' את מקומו של הסידן, המינרל החיוני בעצמות, ולהחליש את העצמות.
חשוב לציין שעל אף שהסירים והמחבתות עוברים תהליך של חמצון כדי למנוע זליגה של אלומיניום, קרצוף חוזר ונשנה שלהם עלול להסיר את שכבת ההגנה ולגרום לאלומיניום לחלחל למזון. לכן כשאתם קונים סיר חדש, מומלץ לבצע תהליך של 'חמצון ביתי' ע"י הרתחת מים מספר פעמים ברצף, עד שתחתית הסיר הופכת ממבריקה למאט. זה אולי פחות פוטוגני, אך בטיחותי הרבה יותר. בנוגע לרדידי האלומיניום אין פתרון דומה, משום שמדובר במוצר חד פעמי. השתדלו להימנע כל הניתן משימוש בו, בפרט לא במאכלים עתירי נוזל ותיבול.
אם תזכרו את זה עכשיו לא תשכחו לעת זקנה.
]]>