מאות חוקרים משקיעים בבדיקת השאלות המסקרנות האלו. המכון לחקר ומניעת מחלות (CDC) מבצע מחקרים רבים בנושאים אלו. התפיסה המובילה היום היא שהעולם המערבי סובל ממחסור חמור בשעות שינה בגלל הנטיה להישאר ערים לאחר שקיעת החמה והשימוש באור מלאכותי שמאריך את שעות הפעילות שלנו. גם נדודי שינה נפוצים כיום ובארה"ב ההערכה היא שכ 20-30% מהמבוגרים סובלים מנדודי שינה כרוניים. האם זה כך? האם אכן אנו ישנים פחות, ושינה איכותית פחות מאשר בעבר? מחקרים רבים טוענים שכן. מחקרים אחרים טוענים שההערכה הזו היא מוגזמת וכי מופרך לחשוב שאבותינו הזדרזו לישון מיד עם רדת החשיכה ולא ניצלו את שעות הלילה ככל האפשר.
גם במקורותינו ניתן לראות איזכורים רבים לעבודה לילית לאור הנר או הירח. "לא נברא הלילה אלא לגירסא", אמרו חז"ל. ואסרו ללמוד בשבת לאור הנר. תעשיית תרופות השינה וההרגעה לא אוהבת את הגישה המחקרית הזו, יש להניח. אבל ייתכן שידינו קלה על ההדק היום בנטילת תרופות משרות שינה למיניהן, שיש לחלקן תופעות לוואי משמעותיות.
אחד המרתקים הוא נושא ההורמונים המופרשים בשעת השינה. כאשר אנו ישנים והגוף במצב מנוחה, טמפרטורת הגוף יורדת והגוף מנצל את הזמן לחילוף חמרים ול"תחזוקה שוטפת". אחד התהליכים החשובים ביותר המתרחשים בגוף הוא הפרשת הורמון הגדילה. רובו אכן מופרש בשעות הערב המאוחרות ושעות הלילה המוקדמות. כך שערות בשעות האלו אכן עלולה להפריע לפעילות הורמון הגדילה.
האמרה העתיקה "אם לא תישן בזמן לא תגבה" היא תיאורטית, נכונה. לפחות חלקית. אבל הורמון הגדילה לא מופרש רק בילדות ובשנות ההתבגרות. הוא מופרש לאורך כל החיים, כשהוא בשיאו בשנות הינקות ובגיל ההתבגרות. אבל גם בהגיענו לבגרות הוא עדיין מופרש ומשפיע על חילוף החומרים. וכן, הוא עדיין בשיא פעילותו בזמן השינה. בעיקר עד חצות הלילה.
האם קריטי ללכת לישון מוקדם? האם חשוב להפחית קצב פעילות בשעות הערב?
מחקרים עדיין נעשים בתחום וקשה לדעת. נראה שהסבתות צדקו ויש קשר משמעותי בין שינה בזמן לגדילה תקינה, אבל כדי לבלבל, לאחרונה התפרסם מחקר בכתב העת science שטוען כי בניגוד לדיעה המובילה, אנחנו ישנים מספיק, דווקא. המחקר בדק דפוסי שינה של שבטים החיים באופן פרימיטיבי, קרוב לאורח החיים של אבותיהם בשלושת אלפי השנים האחרונות, וגילה שהם ישנים בממוצע כשלוש שעות לאחר השקיעה וקמים לרוב לפני עלות השחר. ממש לא שמונה השעות המומלצות.
מצד שני, הם אינם נחשפים לתאורה מלאכותית ולא לחימום חשמלי. כך שייתכן שמה שמשמעותי בדפוס השינה שלהם הוא דווקא האור והטמפרטורה. המחקר הזה מסיק שייתכן שלא חשוב כל כך ללכת לישון מוקדם, אלא לא להיחשף לאור חזק, ולשהות בטמפטרטורה טבעית יחסית, כי החום היורד משדר לגוף להתכנס בתוך עצמו ולישון...
בשבט הנבדק אין כמעט נדודי שינה. זו תופעה לא מוכרת שם. יש מעט אור בשעות הערב, רק משרידי מדורות, ובלילה קר כמובן יחסית לשעות היום. עובדות אלו גורמות לחוקרים לבדוק כיוונים חדשים לגמרי על דפוסי השינה שלנו בעולם המערבי.
ובינתיים, כדאי ללכת לישון בזמן.
]]>
