בואו נעשה ניסוי: קחו מצלמת וידאו (טלפון סלולרי בלית ברירה) ונסו לצלם במשך חמש דקות פעילות בוקר של אחד הקרובים לכם: אבא, אמא, בעל, אישה, ילד. במשך שבוע שלם תעדו את אותן חמש דקות.
נסו לבדוק מתי המצולם מחליט לבדוק מדוע מתעדים אותו ועוד בטיימינג מעצבן כזה. נסו לזהות את הרגע שבו אתם מתלבטים אם לעזור כשהשוקו נשפך על החולצה, כשצלחת נשברת וצריך לאסוף את השברים, כשהנעל אבודה ומישהו צריך לחפש מתחת למיטה וכשלא מוצאים מטריה בדרך לבית הכנסת לתפילת שחרית. מה אתם עושים? עומדים בשקט מאחורי המצלמה ומתעדים או נחלצים לעזרת המצולם?
אחת השאלות בעשיית סרטים תיעודיים היא האם "לצלם את המרק או לאכול אותו". זו הייתה השאלה של דוד פרלוב בסרטו 'יומן'. האם המצלמה בסרט היא מתבוננת או מתערבת.
בעוד שלעשיית סרטים עלילתיים יש כמה כללים וכשבמאי שובר אותם הוא בדרך כלל מועמד לאוסקר, הרי שבסרטים תיעודיים, המתעדים סצנות ואנשים מחיי היומיום, לא שחקנים ולוקיישנים עטופי ארט, אלא רגעים אינטימיים מהבית, מהחצר, מהרכב ומהרחוב אין כללים ברורים. הנרטיב של הסרט מכתיב מה נכון לעשות, האם על המצלמה לעמוד במקומה, לרשום בעינה הבוחנת את התנועות. הרצונות של האנשים המתנגשים אלו באלו ויוצרים מתח, דרמה, צחוק ודמע או שמא עליה להתערב, לשאול, לבחון את הדברים בקול ולעיתים אף להוסיף את 'הקול מלמעלה' (voice over) כדי לכוון את הצופה למטרת היוצר, לסייע לו להבין את הסיטואציות הוויזואליות מתוך נפשו של הבימאי.
בהיעדר נוסחת הצלחה, כשאין כללים ברורים וכל סרט שראה מסכים מעיד אחרת, מגיע הרגע של הבימאי ששואל את עצמו 'מה אני רוצה לומר ואיך אני רוצה לומר זאת?'
ניסוי ותהיה זה לא בהכרח רע, גם אינטואיציות הן די טובות, כשהן מחליטות לומר את האמת ולא לערב שיקולים אחרים.
המשיכו בניסוי צילומי הבוקר שלכם. ביום ראשון נסו רק לצלם, תחשבו לפני שאתם עונים לשאלה: "מה פתאום את מצלמת אותי עכשיו, או בכלל..." ואל תגידו בגלל הכתבה. החלטתם לעשות מה שאני מציעה בגלל סיבה משלכם. תחשבו טוב, אם תענו את התשובה האמיתית, תוכלו לקבל הרשאה לצלם גם ביום הבא.
אל תעזרו למצוא את הנעל, אל תביאו מגבת לשוקו ואל תמהרו לקחת מטאטא ליד. צלמו! תעדו את הרגעים, התמקדו במבוכה, בחוסר האונים, ביד המבקשת עזרה, באנחה ובכיפוף הגב אל אוסף השברים שעל הרצפה. תנו לדמות להתמודד עם הסיטואציה ורשמו זאת בעין העדשה.
תתעדו ותהנו, תיצרו את הסרט של חייכם, אתם והמשפחה את הרגעים הנדירים, אתם והמצלמה.
הכותבת היא בימאית יוצרת ומבקרת קולנוע.
]]>
