האם לשלוח תמונה לפני פגישה? הסכנות והיתרונות בעניין

אבל, כמו בכל דבר, יש שני צדדים למטבע. האם לשלוח תמונה או להמתין להפתעה של פגישה?

נתחיל במעלות של שליחת תמונה:

בלי הפתעות מביכות

אתם מכירים את הרגע הזה שבו אתם פוגשים מישהו בפעם הראשונה, ושניכם מבינים שאולי הגזמתם מעט בהתייחסות לתכונות חיצוניות? זה המקום שבו שליחת תמונה יכולה להציל אתכם. בלי שתיקה מביכה והמומה כשאתם מבינים שהאדם שיושב מולכם הוא לא בדיוק מה שדמיינתם.

שמעתי פעמים רבות על בחור או בחורה שמאד הפריעה להם תכונה חיצונית מסוימת והם נתקעו על זה כל הפגישה. הכנה מוקדמת הייתה חוסכת את המבוכה. כמו כן, לעיתים שידוך יורד על עניין חיצוני. שליחת תמונה יכולה לחסוך את עוגמת הנפש שבפגישה המיותרת.

שיתוף תמונה יכול ליצור אווירה נינוחה, לשבור את הקרח. אם שיתפתם כבר בחיוך הטוב שלכם, זה יכול לגרום לאינטראקציה הראשונה פנים אל פנים להרגיש פחות מורטת עצבים.

מעבר לכך, במציאות הנוכחית כשנוהל שליחת התמונות השתלט על כולם, גם אם תחליטו שאתם לא שולחים תמונה מתוך אידיאולוגיה, הצד השני יעשה מאמץ להשיג תמונה בכל דרך אפשרית ואז יש סיכוי שהם ישיגו תמונה שאתם לא הכי גאים בה מאיזה טיול או ריקוד פרוע בחתונה של חברה.

ונעבור לחסרונות- המלכודות של שיתוף תמונות

הצבת ציפיות לא מציאותיות

לכולנו היה את הרגע הזה שהסתכלנו בתמונה כלשהי וחשבנו, "וואו, הם מדהימים" אבל מה קרה כאשר התמונה נגנזה והגרסה האמיתית ללא פוטו שופ הופיעה?- ובכן, תמונה אנושית? יש להם נקבוביות, אנשים ככל האנשים!

בחורה סיפרה לי ששלחה לדעתה תמונה תמימה 'עם מעט שיפורים' לפני שנפגשה. כשהם נפגשו, הבחור בהה בה בבלבול. למרות הבלבול הראשוני הפגישה צלחה והיו פגישות נוספות עד שהשידוך נסגר במזל טוב. לימים- הבחור- בעלה סיפר על ההפתעה ועל הפער בין התמונה למציאות וזה הפך לבדיחה, כשהם רוצים להגיד על משהו מושלם ברמה לא מציאותית הם אומרים: "כמו התמונה ההיא..."

החיצוניות תופסת את הבמה

מעבר לכך, שיפוט על סמך מראה לבד- בואו נודה בזה, כשמישהו מבקש תמונה, הוא שופט על סמך המראה ולמרות שלמראה יש חשיבות, תמונה יכולה להטיל משקל רב מדי על המראה לפני שנוצר בכלל היכרות. התמונה עשויה להשפיע על ההחלטה לפני שמישהו הסתכל בכלל על התוכן פנימה.

השקפה

ויש גם את עניין הצניעות וכבר בעבר (בתשע"ז) רבי בן ציון מוצפי, יצא במתקפה חריפה נגד התופעה ואמר כי הדבר מוביל לילדים חצופים. כשנשאל ע"י בחורה בשידוכים האם לשלוח תמונה כבקשת הבחור, השיב: "זו עזות מצח גמורה. חוצפה וחוסר צניעות. נורא ואיום, ממש דרכי סדום ועמורה. זה לא יהודי לבחור שידוך לפי איך שהיא נראית, וכך יוצאים ילדים חצופים ואוי להם מיום הדין. מחטיאי הרבים".

יש גם את הסיפור המוכר עם הרב זילברשטיין שנשאל ע"י שדכנית מוכרת על נושא זה ולא אסר לשלוח אך סיג בתנאים וזה לשונו: "אמנם בוודאי שאין זו משנת חסידים, לשלוח לבחור תמונה שיהיה לו את זה במייל שיוכל להסתכל בזה מפעם לפעם (ובכלל, לשם מה בחור צריך שיהיה לו מייל?) והעצה היא, לשלוח את זה במייל לאחת מבני משפחתו והיא תראה לו את התמונה, ותתחייב שלאחר שהתמונה תסיים את תפקידה תמחוק את התמונה ולא תעביר הלאה".

הרב ציין כי שליחת תמונה יכולה למנוע עוגמת נפש מהבחורה והבחור, היות וזה יחסוך פגישה שיתכן ובסופה יגיד המיועד כי אין זה מתאים לו. "זה שבחור לא רוצה, עדיין לא מוכיח שיש לה פגם, אלא שהבחור לא כל-כך 'מבין' וכי היא צריכה להיפגע מכך?! ולכן אם יעשה כנ"ל יתכן שיש בזה מעלה, ולא צריך למנוע את התופעה של שליחת התמונה, אבל מצד שני, בוודאי שאין ספק שמי ששואל מה רצוי יותר, התשובה היא שרצוי שלא לשנות ממה שהיה נהוג מקדמת-דנא, אלא לפגוש את הנערה. אבל אפשר לשלוח תמונה לאמא, כדי שהאמא תתרשם".

בעידן הדיגיטלי כל אחד מכיר סיפור על תמונה שנשלחה למישהו בתמימות והתגלגלה הלאה…

הסיוט של הצילומים

אם אתם מאלה שמתלבטים שעות לפני כל מעשה והחלטה, שליחת תמונה היא כמו להיכנס למערבולת של ספק עצמי. האם זו הזווית הכי טובה שלי? האם עלי לחייך או ללכת על המבט הרציני והטבעי הזה? האם אני מאופרת טוב? לבושה טוב?- לפני שאתם שולחים את התמונה, אתם מחליפים כמה פעמים בגדים, ושולחים 101 תמונות לחברה או לאחות שתחליט: מה התמונה הכי מוצלחת. בקיצור, סיוט.

לשלוח או לא לשלוח?

בסופו של דבר זה עניין השקפתי וגם אישי. אם החלטתם ללחוץ על שלח, ודאו שזו תמונה שאתם גאים בה, אבל גם כזו שמשקפת אתכם באמת. אף אחד לא רוצה להרגיש כאילו רימו אותו עם התמונה.

מה דעתכם בנושא?- מוזמנים להגיב