בתו של ראש הישיבה כעסה על אביה: "מכרת אותי לשפחה"

>> למגזין המלא <<

אני נשואה עשרים שנה, מורה בבית ספר ובעלי יושב ולומד בכולל מהחתונה. אני מסכימה שבעלי הוא אברך רציני שיושב ולומד, הוא יהודי מתמיד ועובד השם גדול. אבל הכול טוב כשזה מחוץ לבית, כי בבית הוא אדם שונה לגמרי''.

לדבריה, ''גם בבית הוא יושב ולומד ומקפיד על כל המצוות קלה כבחמורה, יש רק מצווה אחת שהוא פשוט לא מקפיד כלל וכלל עליה והיא: היחס שלו כלפיי וכלפי הילדים. במשך כל השנים הייתי משתדלת לכבד אותו, לדאוג לו, שהוא רק ישב וילמד. השתדלתי להיות האישה הכי מקסימה והטובה ביותר שאם יהודייה צריכה להיות.

אבל כלום לא עזר, כמה שנתתי לו הוא לא ידע אף פעם להעריך ולכבד. בעיקר הוא תמיד היה מעיר הערות – 'למה אני עושה כך ולמה אני עושה אחרת'. הדבר נמשך שנים רבות והן לא עשו אותו יותר רגוע ושלו אלא ההפך הגמור, ככל שעברו השנים הביקורת וחוסר הכבוד החריפו.

גם לילדים שלנו הוא כל השנים רק העביר ומעביר ביקורת ללא הפסקה. עד שהגיע מצב שאני לא יכולה כבר לסבול את זה. לאחרונה אחד מהילדים שלי החל קצת להידרדר ברוחניות ואני תולה את זה בגלל היחס הפוגעני של בעלי אליו. הסברתי לו שאני לא מוכנה יותר ככה ואני ממש דורשת שילך לטיפול. אשמח שתדבר עם בעלי".

הייתה לי איתו שיחה ארוכה, בתחילה הוא אפילו לא הבין מה הוא עושה אצלי.

"אשתי ממש לוחצת שאגיע אז אני מגיע..."

אני רק אסכם את הפגישה במילים הבאות. לא כל אחד שמתנהג בצורה לא טובה זה אומר שיש לו בעיות מהעבר או שהוא סובל מבעיה נפשית כזו או אחרת. יש פעמים שאנשים נולדים עם טבעים מסוימים, מידות מסוימות, ואם הם לא עובדים על המידות שלהם, זה לא משתפר מעצמו, אלא רק נעשה יותר גרוע.

אותו אברך נולד עם טבע של כעס וקפדנות וככל שהוא לא עבד על עצמו, הטבעים האלו נעשו אצלו יותר ויותר גרועים. עד שהגיע מצב שכל דבר הכי קטן שלא היה נראה לו - הוא היה כועס ומקפיד על אשתו וילדיו.

כתוב במסכת שבת: "מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבניין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך - לא תעביד [=מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך]; זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא - זיל גמור [=והשאר פירוש הוא, לך ולמד]". (שבת ל"א.)

ידוע שאצל צדיקים רואים זאת בהתנהגות שלהם במידות, בבין אדם לחברו, ביחס שלהם כלפי הנשים והילדים שלהם.

פעם פגשתי ראש ישיבה גדול שחיפש לבתו בחור רציני שיושב ולומד, והוא אמר לי כל השדכנים חושבים שאני מחפש את הבחור שיושב ולומד הכי רציני, אבל האמת היא - מה שאני מחפש דבר ראשון בבחור זה המידות שלו. אם יש לו מידות טובות זה סימן שהתורה שהוא לומד היא אמיתית.

אותו ראש ישיבה סיפר לי שלבתו הראשונה הוא חיפש את המתמיד הכי רציני שיש, שיושב ולומד מהבוקר עד הערב. ובאמת מצאתי וזה עלה, אל תדאג, טבין ותקילין. דירה בבני ברק הוא עלה לי. וברוך השם הוא עשה לי הרבה נחת, כולם רק דיברו על החתן האברך המתמיד שלי.

הכול זרם על מי מנוחות, אך יום אחד הכול התנפץ לי לרסיסים. לאחר חמש שנים בתי התקשרה אליי בוכייה שהיא רוצה לדבר איתי, ואז היא אמרה לי מילים שלא אשכח כל חיי. ''אבא, מכרת אותי לשפחה''!

רציתי מאוד בעל שיושב ולומד, למדתי בשביל זה מקצוע שאוכל לפרנס את המשפחה ועשיתי את זה בשמחה, אבל כמה אני מסוגלת?

יש לי כבר ארבעה ילדים, אני צריכה לטפל בהם, אני גם עובדת כל יום תשע שעות. הייתי שורדת את זה. אבל פשוט בעלי התחתן עם הגמרא, כבר חמש שנים הוא בחיים לא עזר לי לא עם הילדים ולא בדברים השוטפים שהבית צריך, אני עובדת תשע שעות ואחרי זה רצה הביתה לטפל בארבעה ילדים ובכל הבית.

אני כבר לא מסוגלת, בעלי הוא אדם טוב אבל פשוט שכח שאני גם בן אדם. אני פשוט קורסת. לפני כחודש דיברתי פעם ראשונה מזה חמש שנים עם בעלי שיעזור לי ומה הוא אמר לי – "אני מאוד מבין אותך, אבל את רוצה שאפסיד את הכולל ערב שלי?"

אז אתה מבין, אמר לי הראש ישיבה, למה אני מחפש בחור עם מידות, למה כל כך חשוב לי שיהיה זה בעל שיתחשב באשתו ושידאג לה.

אני הייתי תלמיד של הגרש"ז אויערבך זצ"ל, אתה יודע איך הוא התנהג לאשתו, איך הוא כיבד אותה ודאג לה. ידוע שבהלוויה מבקשים בני המשפחה סליחה מהנפטר ור' שלמה זלמן אמר בהלוויה שאין לו מה לבקש ממנה סליחה כי הוא בחיים לא פגע בה.