היה זה בשבוע האחרון, פגשתי יהודי יקר וכך הוא סיפר לי: "אני נשוי זה שש שנים יש לנו ב"ה שני בנים ובת אחת.
אני עובד למחייתי כל יום כתשע שעות וגם אשתי עובדת קשה לפרנסת המשפחה.
ל'מגזין כיכר' המלא - הקליקו כאן
כנראה שאנחנו לא הזוג הכי מושלם שיש, אבל אפשר להגיד שאנחנו משתדלים מאוד מאוד... לכבד אחד את השני, לעזור אחד לשני, לאהוב אחד את השני.
הכול הולך איכשהו על מי מנוחות, לבד משני זמנים בשנה שאז די קשה לי בזוגיות ואני ואשתי אף מעט רבים.
הזמנים הם בימי חול המועד - פסח וסוכות. בכל השנה אין לי כמעט זמן לנשום, אני עובד כל כך קשה שכאשר אני רק נכנס למיטה אני נרדם תוך שנייה.
בחול המועד זה הזמן היחידי שאני לא עובד, יש לי אפשרות לנוח טוב בצהריים, ואז בד"כ לפני שאני נרדם אני נוהג להסתכל בפלאפון שלי בסטטוסים של אנשים אחרים. למותר לציין שבכל השנה אין לי זמן לזה.
ואז זה קורה. אני רואה חברים שלי מעלים לסטטוס שלהם תמונות כשהם בטיולים יחד או כשהם עושים קומזיצים למיניהם וכד'.
אני לא אגיד לך שזה בסדר שאני מסתכל באותם סטטוסים, הרי הם מעלים את עצמם יחד עם בני משפחותיהם – נשיהם בניהם וטפם - ואני יהודי מאמין והבורא אמר שאדם ישמור את עיניו.
זה הרי לא צנוע לראות את האישה של החבר שלך! אבל אני מסתכל ואז עולות לי כל מיני מחשבות של קנאה ותחרות. ואני חושב לעצמי כל מיני הרהורים: תראה איך האישה שלך מתלבשת ואיך אחרים משקיעים ואשתך לובשת מוזנח לעומת... תראה איך כולם יוצאים ונהנים ורק אנחנו בבית! תראה איך הם נהנים במסיבה יחד עם מוזיקה טובה!
וכל אדם מנסה בסטטוס להראות עד כמה הוא יפה ומיוחד, וכמה החיים שלו יפים וכמה הוא נהנה...
הוא ממשיך לספר לי על חבר טוב שלו, תוך כדי שהוא מציין את שמו הפרטי ושם משפחתו, שהעלה לסטטוס תמונה מהאירוע המשפחתי בחול המועד סוכות האחרון: סוכה יפהפייה, על האש בחצר, פלוס אורגניסט מעולה.
ומתחתיה הכיתוב: 'ושמחת בחגך, החיים היפים יחד, משפחתי האהובה'.
ואני מתפלץ, הוא ממשיך לספר, למה אשתי לא זורמת וגם עושה איתי כזה ערב?! על אף שהפצרתי בה רבות, היא התחמקה בתואנה שאין לה כוח - זה ייקח לה הרבה זמן ואין לה מספיק אנרגיה לכך.
כמובן, כשאתה חושב על אשתך רע בלילה אז אתה מתנהג אליה לא יפה ביום.
לא מספיק כיבדתי אותה ביום המחרת, והייתה לנו מריבה לא פשוטה באותו יום".
אני שומע את אותי יהודי, ואני אומר לעצמי: ''לו הוא רק היה יודע, הוא היה מדבר אחרת על הסטטוסים של החבר''!
בתוך ליבי הייתי ממש בשוק. אותו חבר מגיע אליי לטיפול, הוא חי חיים של מריבות בלי הפסקה עם אשתו!
"אוי, נעבעך, איזה עולם שקר!" אני אומר לעצמי בראש. הוא מקנא בחבר שלו, והוא לא חולם מה הולך שם באמת, איזה בלגאן!
עולם השקר כפשוטו, עולם וירטואלי ודמיוני!
התחלתי להסביר לו שמה שהוא רואה בכל הסטטוסים זה לא מה שבאמת הולך אצל אנשים, לכל אחד יש את הרגעים הטובים והפחות טובים. את הבעיות והקשיים אף אחד לא מעלה לסטטוס. אף אחד. רק יעלו את החיוכים ואת הצחוק. זה דבר ראשון.
דבר שני – לכל אחד יש התפקיד שלו בחיים, את מה שהוא צריך לעבור בעולם הזה, את בן הזוג שהשם שלח לו. אנשים רואים מה יש אצל השני ומפנטזים שהשני חי חיים מאושרים, ובאמת העולם הזה זה עולם השקר כי תמיד נראה שהדשא של השני יותר ירוק ויותר יפה ולכל אחד יש התמודדויות וקשיים.
כתוב בתורתנו הקדושה (שמות כ', י"ג): "לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך". נשאלת השאלה אם התורה מפרטת בית, אישה, עבד, שור, וכו' למה התורה חוזרת בסוף ומדגישה: "וכל אשר לרעך"? אלא באה התורה להגיד אם אתה רוצה את מה שיש לחברך אז תיקח את כל מה שיש לו – וכל אשר לרעך – את כל הצרות והקשיים גם כן.
דבר שלישי - אני לא מורה דרך רוחני שלך אבל יש פה גם בעיה מבחינת צניעות להסתכל וגם לעלות סטטוסים כאלו.
דבר רביעי - במקום להתמקד בעצמך, בחיים שלך ושל אשתך וליהנות ממה שיש לכם, אתה מסתכל מה אחרים עושים. ואז, אתה גם סובל מקנאה ממה שיש אצל השני, ואתה גם לא נהנה מהחיים שלך. כי מרוב שאתה מסתכל מה יש אצל אחרים אתה מתחיל לריב עם אשתך.
אחד סיפר לי שאשתו נוהגת לעלות לסטטוס איך הילדים שלהם לבושים במיטב המותגים. אבל הוא ככה אמר לי בתמימות: אנשים רק לא יודעים שהסטטוסים האלו עולים לי ביוקר. אתה חושב שיש לנו כסף לכל המותגים האלו? זה מגיע ממינוס ענק שיש לנו!
בוא נגיד את האמת, על פי רוב אנשים שמעלים מחיי היום יום שלהם תמונות וכד' זה בשביל לקבל יחס מאנשים אחרים. שאנשים יגיבו להם: "ואוו, איזה יופי, כל הכבוד לך".
אנשים חיים מזה ומקבלים את החיות שלהם מכל לייק ומכל התייחסות שיש להם מאנשים אחרים. מצב הרוח שלהם משתנה לפי ההתייחסות שמגיבים להם על מה שהם העלו, ואם האדם רואה שהפעם פחות היה תגובות אז הוא יעלה משהו יותר חזק בשביל לקבל תגובות מאחרים. כך הוא מתחיל פחות לחיות את החיים האמיתיים, והוא חי מהתגובות שיש לו מאנשים אחרים.
סיפרו לי אנשים שבאמצע השינה הם קמים ובודקים לראות תגובות, או אם הם קיבלו הודעות. יש אנשים שמספרים שעל הבוקר עוד לפני ברכות השחר הם בודקים מה קורה בפלאפון שלהם, וזו ממש רעה חולה.
אין לי בעיה שאדם יקבל חיזוק מאנשים אחרים דרך תמונה אבל דבר ראשון הוא צריך לבדוק שהוא לא נהיה מכור לזה. דבר שני האם הוא מעלה דברים צנועים שלא יכולים להחטיא אחרים. ודבר שלישי האם כשהוא מסתכל על אחרים מתחיל בליבו קנאה, תחרות, וזה משהו שיכול לגרום לו בעיות בשלום בית סתם בחיים.
אנשים במקום לחיות את החיים של עצמם ולהנות מהם, הם חיים בשביל אחרים. הם מגיעים למסעדה ועוצרים קודם נצלם את העוף ואחרי זה נצטלם יחד עם העוף. מה יש לאנשים תחיו את החיים שלכם!
בלי לשתף אחרים זה הכיף הכי גדול. לחיות באמת את החיים ולא לצפות מה אנשים יגידו. זה גורם ממש להתמכרות והמצב רוח שלך יהיה לפי תגובות האחרים.
אני מאוד רוצה להדגיש את הטוב שאפשר לעשות גם בוואטסאפ, למשל: חלוקת תהילים, לאסוף כסף לנזקקים, העברת דברים מאדם לאדם וחיזוק רוחני על בסיס יומי.
רק צריך לבחור באמת מה אני עושה עם הכלים שיש לי. והאם מה שאני עושה הוא מתוך כוונה טובה ולא רק מתוך הצורך שלי לקבל יחס מאנשים מבחוץ.
תזכרו, כשאתם מעלים משהו יש אנשים שמסתכלים על זה בצד השני. וכולנו יודעים שגם אם התלבשנו יפה לחג ואכלנו אוכל טעים וטיילנו לא לכולם הייתה האפשרות הזאת כל אחד והסיבות שלו. האם אנחנו גם זוכרים להראות את הימים שבהם אנחנו פחות חזקים ומושלמים?
כמובן שאני לא נכנס מלכתחילה לשאלה האם מותר בכלל להחזיק טלפון שכזה, כל אחד יעשה כפי הוראת רבו בעניין.
מאחל לכל עם ישראל: אהבה, אמונה, שלום ובעיקר אהבה אמיתית.
שבת שלום וחורף בריא.
לתגובות: machon.rot@gmail.com