עוצרים לרגע וממשיכים לאמץ את המוח כדי לברר את הסעיפים הבאים:
1. האם זה נכון שאני אציע? האם זה טובת העניין?
2. האם הרעיון שלי מתאים מעוד סיבות לבד מכך שמולי עומדת חצאית ובארכיון שלי מצאתי זוג מכנסיים.
3. האם יש מצב שההצעה שלי תצער את הצד המוצע? תפגע?
כי אם יש מצב כזו אז עדיף, רבותיי, עדיף לא להציע. כאן המקום להזכיר, שאם יש מישהו אחד שאיתו אי אפשר לשחק ׳ראש קטן׳, למשוך כתפיים ולצקצק: אבל אני מה עשיתי? סך הכל רציתי לעזור, אשמתי שנפגעו?! זה ריבונו של עולם. הוא מצפה מאיתנו לעזור לאנשים להתחתן. הוא אפילו דורש את זה מאיתנו, אבל גם אוסר עלינו להתנהג בקלות ראש בכבודם של אנשים.
4. צריך להציע. זו מצווה חשובה וחסד גדול אבל צריך להיזהר, לדקדק ולהתרכז בהידור המצווה הזו לפחות כמו שעושים כשבוחרים אתרוג ולא לעשותה כלאחר יד.
]]>