שלומית לא תבנה סוכה הרי היא פטורה משינה ואכילה בסוכה, אז לשם מצווה אני יבנה סוכה, ומה יהיה גודלה? פינה קטנה לשינה ואכילה, עכשיו כבר מאוחר ועוד לא מצאתי חלקה נאותה לבנות סוכה, מחר עם אור ראשון אחרי התפילה אמצא לעצמי פינה לסוכה לשם מצווה.
עם אור ראשון של בוקר הולך מחיל אל חיל, רץ לתפילה וחושב על סוכה לשם מצווה, עוד לא התחילה התפילה וכבר יש מי שרוצה לזכאות אותי במצווה, קרש או שניים לסוכה למשפחה שגדלה, ואני למה לא לשם מצווה.. מיד לאחר התפילה מחלק קרשים וסכך לכל דורש בתקווה שאחרי החג תחזור אלי כל החבילה.
בצהרי היום, ללא כלים וללא חומרים נשאר עם חלום על שלומית וסוכה, אני עושה חשבון בשביל מיטה ושולחן עוד נשאר זמן רב עד לחג, לבנתיים נחפש ארבעת המינים, עובר בשווקים ובחניות ומפה ושם הזדמנויות נפלאות, אך מה לי למהר כל כך עוד ארבעה ימים חג..
הטלפון מצלצל וידיד על הקו, רוצה לזכות במצווה? בבקשה אם תוכל תסיים לי את הסוכה, חסרה לי יד לסיים את המלאכה, בנפש חפצה וברוח נדיבה משלים את הסוכה.
שלומית כאן לא תבנה סוכה...
חוזר אל הפינה להתחיל במלאכה קרש מפה וקורה משם, אוסף את הכל לתוך הפינה, ואיפה שלומית שתתחיל במלאכה, חוזר אל הנייד מחפש את כלי העבודה להתחיל במלאכה, אך כנראה שהיום לא אתחיל במלאכה...
פורש לשינה עם חלום על שלומית וסוכה עם צאת החמה שב אל המלאכה של סוכה לשם מצווה, שם בפינה ישנה ארימה של סוכה לשם מצווה מיד מתחיל במלאכה של סוכה לשם מצווה, שעתיים רצופות עסוק במצווה עד שהושלמה המלאכה לשם מצווה, אך לקשוטי מצווה של שלומית לא נמצא, תופס מנוחה בגמר המלאכה, וחושב על שלומית שתבא לסוכה.
שלומית כאן לא תבנה סוכה...
עומדת יתומה הסוכה, עוד יומיים חג ורק אז נתחיל במצווה, מתבונן בסוכה מבפנים ומבחוץ, אני איש חרוץ חושב לעצמי ומי צריך את שלומית שתבנה את סוכתי...
מאי שם מגיע קול אישה ומבשרת לבעלה שאת מלאכת הקישוט סיימה, קישוט? אני שואל את עצמי
פעם זה היה החלק היפה של המצווה היום אני מעדיף בלי, ככה הכי יפה לי קירות חשופים קרשים חומים וסכך צהוב, הכל טבעי ומקורי... שלומית לכאן כבר לא תבוא השנה, חסרונה מורגש בכל פינה עם צביטה שלשנה הבאה היא תהיה כאן בתיפארתה ובממלכה שכולה שלה, שלומית כאן תקשט סוכה...
]]>
