המתווכחים והעוקצנים
הם מתווכחים באופן קבוע ליד אנשים ועוקצים האחד את השני ללא הרף ואז כולם תוהים, מדוע הם נשארים יחד? הם יחד כי יש ביניהם משהו חזק מדי. אבל הם פשוט בחרו לתקשר אחד עם השני בצורת זלזול, זה מוציא מכל אחד מהם את מה שהם היו רוצים אבל באופן שלילי. הם מאמללים את עצמם ללא הרף, בתקווה שאולי הצד השני יחדל ואז יכול להיות שהמצב ישתנה. אז זהו שחבל כי סביר להניח שזה לא יקרה אם אחד מהצדדים ישים לזה קץ, כדאי לחשוב שכל אחד הוא הצד הראשון שאמור לעשות זאת.
משווים לעבר
זוגות כאלו יהיו במעגל של ציפיות ואכזבות כל פעם מחדש, צריך לזכור את תקופת ההיכרות כזיכרון טוב לעתיד אבל לא כדפוס קבוע מהזוגיות, לכן חשוב לשים לב למשפטים כמו: פעם היית יותר וותרנית, או יותר נחמדה, הם אינם נותנים מאומה. הפוך צריך לתעל זאת ולומר לבני הזוג כמה אנחנו מגעגעים אליהם, לא לתת לכעסים להשתלט על מערכת היחסים שמימלא טעונה ומלאה. לכך דרושה קצת בגרות נפשית, בעצם ניתן לכנותת זאת 'בגרות זוגית' פשוט ליצור את העתיד ולא להתקע בעבר.
חייבים את המילה האחרונה
הזוגות הללו שאינם מצליחים להחליט מי צודק ומי טועה, בני זוג שתמיד מנכסים לעצמם את המילה האחרונה, על מנת להיות צודקים על חשבון רגשותיו של השני, מהווים מכשול רציני באיכות הקשר בינהם. הרדיפה אחר הכנעתו של השני, על מנת לספק את עצמו, גרועה. בזוגיות בריאה קיים הצורך לתת לצד השני להרגיש שהוא קיים, הצדקה עצמית באופן גורף גורמת לריחוק. קחו לדוגמא צוות עובדים ביחד רק בהעצמה של כל אחד מהמערכת העסק יצליח, קל וחומר בזוגיות. העצמה זוגית, היא הסוד לזוגיות מאושרת, תזכרו זאת.
בורחים למסכים במקום לסתכל אחד לשני בעיניים
היום כולם כמעט מכורים לסמרטפון שלהם, אך בזוגיות זה לא עובד כך. כאשר אנו יושבים מול הבני זוג שלנו ומתעסקים במסך שמולנו, המסר הוא חד משמעי: "יש לי דברים חשובים יותר ממך". בסה"כ נדרש ניתוק קל, הכל ימתין לכם בזיכרון, לא לדאוג, תכבו את הנייד לזמן קצר תסתכלו אחד לשניה בעיניים אולי על הדרך תכירו מחדש..
]]>
