אם פנחס הוא כל כך גדול שקיבל מתנות כאלו, וידע איך לפעול גם כשמשה רבינו עמד תוהה, מדוע לא היה הוא ממשיך דרכו של משה רבנו? מדוע כשהיו צריכים לבחור מנהיג בחרו את יהושע? מסבירים שהסיבה לכך היא, שאדם לא נמדד במעשה גדול אחד.
אדם נמדד במעשים היומיומיים הקטנים
פנחס עשה מעשה אחד, משמעותי מאוד, גדול מאוד. אבל לפני זה לא שמענו עליו. יהושע לעומתו היה יושב אהלים "נער לא ימיש מתוך האוהל", שכל דקה שלו היתה מנוצלת לדברים טובים. הוא הוכיח את עצמו בעקביות בדברים הקטנים, היומיומיים. לא פעם אנחנו מרגישים צורך לפצות על משהו ומעניקים לשני משהו ענק וחד פעמי. מפתיעים את הבעל ביציאה לצימר זוגי, קונים לאשה תכשיט או פאה יקרה, ומרגישים ש"קנינו" אותה.
גבר שישב אצלי לטיפול עם אשתו הזדעק כשהיא אמרה שהיא לא מרוצה מזה שהוא לא איתה. הוא מיד אמר: הנשים האלו לא מרוצות מכלום. הכל אני נותן לה, הכרטיס אשראי אצלה בלי הגבלה. ולא עזר כמה אשתו ניסתה, הוא לא שמע. שהיא לא צריכה את הכסף שלו. (אולי גם) היא צריכה אותו. היא גם לא צריכה את הזר הענק שיקנה לה ביום הנישואין שלהם. היא רוצה אותו בדברים הפשוטים שביומיום.
בחיוך בבוקר, במילה הטובה במהלך היום, ביכולת שלה/שלו להכיל, לסלוח, להעניק מחמאה, או פירגון, בדרך שבה אנחנו משוחחים על מה שקשה לנו או מפריע. בדברים הקטנים והיומיומיים. על זה בנוי הקשר הזוגי, על הדברים הקטנים והברורים האלה, שדווקא אותם לא פעם כל כך קשה לבני הזוג לתת אחד לשני.
גם בתהליך טיפול זוגי, לא פעם מסתבר שהנחיה לבני הזוג להעניק מעצמם, לא תמיד נגמרת בעשיה בפועל, ואז ניגשים לבדוק מה הסיבה לכך. בסופו של דבר תמיד, המטרה, מפותלת הדרך ככל שתהיה, היא תמיד להגיע לעשיה של דברים שהם קטנים ופשוטים, שלבסוף בונים את הקשר והאושר הגדול שאנחנו כל כך רוצים להשיג. כי בזה אנחנו נמדדים!
הכותבת היא יועצת נישואין ומשפחה: http://mlavi.ravpage.co.il/matana
]]>
