ללכת לבית כנסת לבד ולחזור לבד, גם אם הכבישים עמוסים אנשים שחוזרים יחד עמך הביתה, לשבת סביב שולחן החג (שוב) לבד, בלי בן זוג, או בת זוג, גם אם אתה מוקף אנשים זוהי חוויה שרק מי שעוברה יודע כמה קשה היא, ואם בשבת מדובר על התמודדות של 25 שעות וזהו נגמר.
חוזרים לשגרה הברוכה ונעלמים בתוך ההמון, בתוך החגים הכוללים בתוכם ימי חול המועד, קשה להסתתר, וקשה לנפש עוד יותר להתמודד עם חשיפתה לאמת המכאיבה, שעוד שנה עברה, התפללת, צמת, השטחת על קברי צדיקים, נסעת לאומן וחזרה שלוש פעמים, עשית פעמיים סבבי תהילים, זה המתפלל על חברו נענה תחילה.
והנה גם השנה עברת את החג הזה בהוד רווקותך הזוהרת.
בראשית במדרש רבה, סח, ד, מסופר על מטרונה (גברת) שבאה אל רבי יוסף בר חלפתא ושואלת אותו מה עשה הקב"ה מאז ששת הימים בהם ברא את העולם ועד עכשיו.
עונה לה ר' יוסף; יושב ומזווג זיווגים. נפלא בעיני אותה מטרונה כיצד אפשר לברוא עולם בשישה ימים בלבד, אך לוקח כל כך הרבה זמן לזווג זיווגים, ועל כך עונה לה ר' יוסי: "אם קלה היא בעיניך קשה היא בעיניו כקריעת ים סוף".
נשגבו הדברים מדעתה ולפיכך הלכה אותה מטרונה וזיווגה אלף מעבדיה עם אלף שפחותיה במהירות ובקלות.
לא עברו ימים רבים והעבדים והשפחות החלו לחזור אליה זה מוחו פצוע וזה עינו שמוטה וזה רגלו שבורה ובפי כולם הטענה: איני רוצה את זיווגי שזיווגת לי איננו מתאימים אנא התירי בינינו... מיד שלחה לקרוא לר' יוסף בר חלפתא ואמרה לו אין אלוהים כאלוהיכם, נאה היא תורתכם, יאה ומשובחת, יפה אמרת.
אמר לה ר' יוסף: הלא הוא שאמרתי לך, גם אם קלה היא בעיניך, קשה היא בעיניו של הקב"ה כקריעת ים סוף.
מדרש יפהפה, אך מה עניין "קשה" לעניין קשירת קשר בין איש לאשה? בשפת המקרא "קשה" הוא לא במובן של ההפך מ"קל".
קשה הוא גם במובן של דבר בעל כח גדול ועוצמה רבה, למשל המשפט "קשה היא תפילה שביטלה את הגזירה" (בראשית רבה, עא, ב), כלומר התפילה היא בעלת כח גדול ועצום וביכולתה לשנות את הגזירה.
אומר האר"י הקדוש; יש שלושה דברים שאינם תלויים באדם אלא במזל: "בני, חיי, ומזוני. לא בכות תליא מילתא אלא במזלא" (מועד קטן, כח, עא). זאת אומרת, בשפתנו – אשה יכולה להיות יפה ומוכשרת והגבר מוצלח ותלמיד חכם, ועדיין השידוך לא מגיע, ועדיין הפרנסה לא בשפע, ולעיתים רחמנא ליצלן גם הבריאות, ושלושת הדברים הללו הם קריעת ים סוף.
בני – זה זיווגו של האדם, חיי – נקביו ובריאותו, מזוני – זו פרנסתו.
נו באמת, את אומרת לעצמך, מלך מלכי המלכים שברא עולם בשישה ימים, מה קשה לו לבקוע את הים לשניים, או לחבר כבר ביני ובין זיווגי, הרי בין כה וכה כולנו נמצאים באותם אתרי שידוכים ואצל כל השדכניות בעיר?
אהרון רזאל שר: "רק צריכים עוד כמה תפילות... כי באמת שום דבר מדיבורי התפילה אינו נאבד לעולם".. אז לא נפסיק להתפלל, זה בטוח, ולעזור בכך לכח התפילה של הקב"ה לבקוע את "הקשה", ולשפוך עליו מזל, כמו שנאמר, במספר מועדים בשנה שמסוגלים למזל בזכות השירה והתפילה, כשכאן אנו מבינים כי המזל הוא בעצם "התאמה".
הרב פינקוס זצ"ל אומר שיש שני מועדים שמתעוררים בהם רחמים עצומים, עמוקים ונסתרים: בסוכות, בזמן ניסוך המים, ובקריעת ים סוף שזה, שוב, קשור למים.
ולזיווג הזיוגים, הפרנסה והבריאות אנו זקוקים לכוחה העצום של האמונה והתפילה לרחמים גדולים עלינו.
המטרונה כבר אמרה – לזווג זו לא בעיה, אם כל הסיפור שלך היה להיות נשואה – כבר היית נשואה מלפני שבע שנים, אך את רוצה מישהו שיתאים לך, שלא תריבו, שיבין אותך, שישא אותך על כפיים, שלא רק למד בבית המדרש אלא גם יצא החוצה ויישר יישם את הנלמד, ובפרט כיצד מתייחסים לאשה, וכמה את רגישה ושונה ממנו, ושידע זאת ויבין ויפנים, ויהיה איש טוב, ואבא טוב ומפרנס טוב.. אז את רוצה התאמה?
ברור שכן, אם כך את רוצה הרבה מזל טוב בשידוך שלך, שהשכינה תהא ביניהם, זו כבר גדולה שרק הקב"ה מסוגל לה. ולהתאמה צריך הרבה מים, הרבה שפע של מזל טוב.
מרתק – איך התחלנו ברווקים וברווקות ששרדו עוד חג ארוך בבדידותם, והגענו ל"מעיישה", לתכלס: כיצד הם קורעים את השמיים בתפילה למען ימצא שידוכם, ובכך עוזרים לקב"ה לשבור את ה"קשה" של ים סוף, כי מסתבר כי כשם שים סוף נקרע לשבילים שבילים לפי השבטים.
גם כך זיווגך, בטח אם הוא לא זיווג ראשון, צריך תפילות רבות על מנת למצאו בין כל השבילים, בין הדרכים השונות בהן הלכתם, בין הפחדים שכבר טיפחת ופיתחת בדרך מפגישות שלא צלחו, משידוכים שנגמרו במפח נפש, מעוד זיווג שחשבת שהנה הנה ממש משורש נשמתך, מאותו ענף ממש – ולא, גם הוא לא האחד; איזה בלבול גדול ונורא; "השמיעני בבקר חסדך כי בך בטחתי הודיעני דרך זו אלך כי אליך נשאתי נפשי" (תהלים יג ה)
אמרנו ש"קשה" הוא תפילה עזה, כי כאן יש משהו לא רגיל. זיווג טוב הוא כמו נס, בדיוק כמו בריאת העולם. ולו היו מבטיחים לך שבשישה ימים ימצאו את בן זוגך - לא היית עומדת ומשתהה משתחווה ונופלת אפיים ארצה מול מלך מלכי המלכים?הלא זה ממש "ויריצוהו מן הבור". כן , גם הקב"ה זקוק לתפילות שלנו בכל פעם שמטלה קשה עומדת בפניו, זוהי האמונה בשלמותה.
זהו המקום בו כבר אין יותר "כיפת ברזל" או סיוע אמריקאי, זה הזמן לשמוט את כל מה שידענו ועשינו עד עכשיו, לשמוט את כל האגו ו"בכח ידינו", זה רק הקב"ה שעומד כעת בפני הים, וזקוק כרגע לעוז ותעצומות, ואתם כולכם, רווקים, גרושים ואלמנות, נכונים לתפילה עזה, על מנת ש"הבלתי אפשרי" יקרה.
המזל שלכם יפתח בדיוק כמו ים סוף, ותעמדו זה מול זה שורות שורות, ותדעו שזהו זה- תרגישו את העץ העצום הזה, עם ישראל, על ענפיו, ותדעו איש ואשה בנשמתכם שמאותו ענף הגעתם, ההתאמה ביניהם נפלאה, שפע של מזל ירד עליכם, ולשנה הבאה, בירושלים הבנויה, כבר תעלו בע"ה לבית המקדש זוגות זוגות, איש ואשה ברא אותם, לאהבה, אחווה ורעות.
הכותבת היא פסיכולוגית בתחום האישי, זוגי ומשפחתי. teresa.weinberg@gmail.com‏
]]>
