בחירה היא לא תמיד ישירה ולא תמיד מודעת.
הרבה פעמים אנחנו עושים דברים שבעקיפין גורמים לדברים שלא רצינו לקרות..
בתיה ושאולי הגיעו אלי ובמהלך הפגישה הראשונה, לאחר ששמעתי את שאולי ופניתי לשאול את בתיה מה מביא אותה אלי? היא התחילה לשאת דברים קשים כשתוך כדי היא פונה אליו ואומרת. תכל'ס, אף אשה לא היתה מוכנה לחיות במציאות כזאת.
האמנם?
מה עם בתיה עצמה? הלא היא בוחרת לחיות במציאות הזו יום יום ולהישאר שם. היה לבתיה לא קל לשאת את העובדה שעצם זה שהיא נשארה במקום הזה שבו בעלה לא מעריך ולו פסיק ממה שהיא עושה עבורו ועבור הבית, קשור בה ובבחירה שלה להיות שם.
אכן, הדרך הכי קלה להתמודד עם מציאות קשה - עם כאב הוא להאשים אחרים בסבל שלי. קשה מאוד, במיוחד לאחר 20 שנה בהם כולם מרחמים עלי ומלטפים אותי ואפילו אומרים לי: "עזבי אותו הוא לא שווה אותך", לראות שאני לוקחת חלק לא קטן במה שקורה לי.
המטרה היא להצביע למפלגה שתעבור את אחוז החסימה לעבור את החסימה שאומרת, טמנו את הראש בחול. אתם בסדר הצד השני אשם.
להוציא את הראש מהחול ולהסיר את החסימה שמגינה עלי שנים, תהליך הדורש הרבה אנרגיה ומוכנות שלא כל אחד בשל לה.
אבל לעיתים רק כך תוכלו לבנות קואליציה של חיים משותפים ששניכם חברים בה, ולשניכם חלק בהחלטות ובקביעת החוקים.
גם אם זה דורש שינוי שלא פעם אנחנו מאוד חוששים ממנו...
כי גם כאן הבחירה היא שלכם.
]]>
