בין שאר השאלות שהופנו אלי ואל הנשים שישבו לצידי, נשאלתי על ידי המנחה, מה קורה במקרה שבו הבעל דורש מאשתו להיפרד מחברה מסויימת, שהוא לא אוהב.
שאלה מתקילה.
בעצם אם נשאל אחרת, השאלה היא: האם האישה צריכה לשלול את עצמאותה ולהיות "עלה נידף" ולהקשיב לכל מה שבעלה אומר, מבקש או דורש?
או שהיא צריכה לעמוד על שלה, גם אם זה במחיר פגיעה בזוגיות ובכבודו של בעלה?
מובן, שכשאנחנו שומעים שאלה כזאת, לרובנו עולים מיד הסימני קריאה: מה פירוש? זוגיות מעל הכל! לחברה היא לא מחויבת ולבעלה כן!
אז זהו, שזה כמעט מה שהיא ניסתה להוציא לי מהפה.
ברגע האחרון לפני שהיא שאבה ממני את התשובה שהיא רוצה, נכנס הראש הייעוצי לפעולה, והגבתי בהתאם.
בעצם, אין כאן תשובה חד משמעית (תשובה מתחמקת...), והחברה היא בכלל לא העניין.
אם האישה תעזוב את החברה, לא בטוח שזה מה שירגיע את הבעל. במקרים כאלו שיש דרישה של אחד שהשני יעשה מעשה לכאן או לכאן, שווה לבדוק קצת מעבר.
מה בקשר עם החברה הזאת מפריע לו בדיוק? אולי זה שאשתו מדברת איתה יותר מאשר איתו? אולי זה שהוא מרגיש "גלגל ספייר" כשהחברה היא במקום הראשון בסדר העדיפויות של אשתו?
אולי מפריע לו, שאשתו מתחשבת בדעתה יותר מאשר בדעתו? או אולי בכלל עצם זה שהיא לא מקדישה מספיק לזוגיות ומבחינתו זה בא על חשבונו.
בעל שסיפר שאשתו מחפשת פרויקטים וזה משגע אותו, דרש ממנה להפסיק ולעסוק בפרויקט כלשהו. לאחר שיחה קצת יותר עמוקה מהדברים שעלו במשפט הראשון, התברר גם לו בעצם שהפרויקטים לא מפריעים לו, וגם לא זה שהיא כזאת פעילה ולא נחה. מה שמפריע לו שבבית זה לא כך. כלפיו זה לבא לידי ביטוי. אם היא הייתה לוקחת אותו כפרויקט ומשקיעה בו את כל המרץ שיש בה, כנראה שזה לא היה ממש מפריע לו...
כך גם היה אצל חני והלל, כשהלל אמר שאחד הדברים שמפריעים לו זה הלהט שבו אשתו, חני, מדברת. כשבדקתי איתו קצת יותר, היה מאוד מובן לו וגם לה, שמה שמפריע זה לא הטון לכשעצמו, אלא זה שבכך היא משדרת שהיא שולטת על העניין ולא משאירה מקום לדעתו.
היה ברור לו, שאם היא הייתה מפרגנת לו בהתלהבות הזו, כנראה הוא היה אפילו מתחיל לחבב את זה...
]]>
