מחקרים אמפיריים מצביעים על כך שלשיטות טיפול שונות תוצאות דומות. ישנו וויכוח לא מוכרע, האם הדבר נובע מגורמים משותפים הפועלים בכל הגישות, מכך שלכל אדם פוטנציאל סופי לשינוי, או מכך שלמערכי המחקר חסרה יכולת הבחנה מספקת. לצד זה חשוב לדעת כי התשובות וההחלטות של מטפלים תלויות גם במטופלים ובהקשר הכולל של הטיפול.
בתחילת הטיפול נדרשת תבונה וסובלנות של כל הצדדים. אין זה מן הנמנע שהמטפל זקוק לזמן מה כדי לקבוע את דרכו הטיפולית בביטחון יחסי. בחדר הטיפולים צפות דרישות ולחצים שלוקח זמן להבינם על בוריים ומקורם. מערכת היחסים בין בני הזוג מבוססת וחזקה (לטוב או למוטב), אך אינה מוכרת עדיין למטפל, החש רק את תוצאותיה החיצוניות. במהלך הטיפול יתייחס המטפל הן לצורך להבין את מערכת היחסים הזוגית והן בהענקת תשומת לב למצב היחסים בין המטפל לבין בני הזוג.
המטפל ינסה להעניק מבנה לרשמים השונים בין השאר כדי לפשט את תשובתו לשאלה המרכזית – "כיצד אנסה לעזור לבני הזוג שלפני?". בין השאר ישאל המטפל את עצמו: כיצד הגיע הזוג הזה אלי?, מיהו הלקוח שלי? מהו אופן הטיפול המתאים לזוג? מהי מטרת הטיפול? מהן בעיותיהם האמתיות של בני הזוג? במה להתמקד? כיצד בני הזוג יכולים להיעזר בי?.
האדם המפנה את הזוג לטיפול, משפיע על ציפיות בני הזוג מן הטיפול באמצעות הדעות שהוא מביע ובאמצעות המסגרת שהוא ממליץ עליה. לציפיות של המטופלים השפעה חשובה על ביסוס ברית העבודה והחוזה הטיפולי הלא כתובים שבין הזוג והמטפל.
במקרים מסוימים, עשוי רק אחד מבני הזוג להגיע לטיפול. הדבר יוצר התלבטות אם וכיצד לזמן את הצד הנעדר. מנקודת מבט מערכתית הדבר מתבקש וחיוני. מאידך יש לזכור כי קשה מאוד ליצור התמקדות בבעיות המשותפות ולשמור עליה, אם אחד מבני הזוג חש כי הגיע לטיפול בגלל בעיותיו של האחר ובכפוף להן בלבד. במצבים מסוימים, עשוי לעבור מסר לא רצוי כאילו המטפל מייחס ערך רב יותר למערכת היחסים מאשר לבעיותיו של הפרט. לעתים סוגיה זו מחריפה אם אחד מבני הזוג חש אכזבה וכאב מפני שהוא מזהה במצב זה, שבו צרכיו מוסטים הצידה לטובת הנישואין, מצב המוכר לו מהזוגיות, והוא חש שהנישואין נוטים להעניק לבן הזוג האחר הגנה פסיכולוגית רבה יותר.
מטפלים עשויים להיות חלוקים בדעותיהם במה על הטיפול להתמקד, בהתאם להבנתם את טבע מערכות היחסים ובהתאם לגישתם התיאורטית לטיפול הזוגי. הגישה הקוגניטיבית תתמקד במחשבותיו ותפיסותיו של הפרט לגבי מערכת היחסים ובהבנייתן מחדש במסגרת הטיפול, לעתים ללא הכרח להתייחס ישירות לבן הזוג. הגישה הממוקדת בלקוח, לפי רוג'רס, תדגיש את יצירת המציאות שכתוצאה ממנה יוכלו בני הזוג לספק זה לזו תנאים טובים יותר לצמיחה אישית. גישה התנהגותית תתמקד ביחסי הגומלין בין בני הזוג והשפעתם על התחושות האישיות והזוגיות. גישה חווייתית הממוקדת ברגש, רואה את הזוג כמערכת מאוזנת, תוך שמירה על התמקדות טיפולית במחסומיו של כל אחד מבני הזוג המונעים ממנו לחוות את עצמו ביחס לבן זוגו. הגישה הפסיכודינמית לטיפול זוגי רואה בזוג ישות נפשית, שבה בני הזוג בחרו זה בזו בין היתר על פי ההתאמה בין עברו של כל אחד מהם לזה של השני, דבר המוביל אותם לפתח פנטסיות וסגנונות הסתגלות משותפים. גישות מערכתיות שונות ידגישו את תפקידו של הזוג כתת-מערכת בתוך המשפחה ובתוך הקשרים חברתיים רחבים יותר.
טיפול זוגי: כל מה שרצית לדעת
ברוב מוחלט של המקרים, מקובל כיום לפנות לטיפול זוגי וזה מתנהל אצל מטפל זוגי אחד הפוגש בדרך כלל את שני בני הזוג יחדיו. לעתים ימצא המטפל צורך לפגוש למס' פגישות מצומצם את בני הזוג או אחד מהם בנפרד. אך יש לדעת כי מטפלים מסוימים (או במקרים מסוימים), יראו את בני הזוג כשני פרטים נפרדים למטרה של טיפול פרטני. יש מקרים שבהם תהיה העבודה עם שני מטפלים פרטניים שונים העובדים תוך שיתוף פעולה ותקשורת בעניינו של הזוג או מטפל אחד הפוגש את שניהם באופן אישי. אפשרות יעילה אך פחות מצויה, שכן לרוב אינה מתאימה לזוגות דתיים, היא טיפול קבוצתי עם זוגות אחרים. אך כאמור אלו אפשרויות הרבה פחות נפוצות לעומת הטיפול הזוגי המשותף עם מטפל אחד.
גורם המשפיע מאוד על אופן הטיפול הוא האופן שבו יציגו בני הזוג את קשייהם. שאלת המחויבות של בני הזוג לעבודה על הקשיים בנישואין ולשפרם, חשובה ביותר. אם לא ניתן בשום אופן ליצור מחויבות שכזו, יומלץ על טיפול פרטני כנ"ל. לאחר שהוברר שבני הזוג נחושים דיים להתמודד עם בעיותיהם המשותפות, ייבדקו התסמינים שמהם הם סובלים. גם לאחר שלב זה ייתכן ויתברר כי יש קשיים חמורים הן במערכת הזוגית והן מחוצה לה ולכן יש לפנות לטיפול אישי מקביל של שני הצדדים. לעתים במקביל לטיפול זוגי משותף ולעתים בלעדיו. אם הקשיים העיקריים של הזוג הם בתוך מערכת הנישואין, והם לא נמשכים זמן רב (ולעתים קל להבין את מקורם לאור גילוי נקודת מעבר מסוימת שחוו), הדבר מצביע על סיכויים טובים לשיפור המערכת הזוגית. אך יש להדגיש כי טיפול מקצועי יכול לסייע גם במקרים קשים יותר ואין להתייאש. חשוב שהבחנות אלו ייעשו בליווי מקצועי מעמיק ומנוסה. שכן דברים אלו כלליים ומהווים רק כיוונים כלליים לגבי החלטות טיפוליות חשובות ומשמעותיות, שהן חשובות מידי מכדי לקבלן באקראי או באופן שטחי.
מטרת הטיפול תהיה תמיכה, הדרכה או חקירה. על פי רוב יכלול הטיפול תערובת של שלושת הקטיגוריות הללו. מטרתו של הטיפול התומך היא לסייע ללקוחות לשפר ולחזק את דרכי התמודדותם עם הבעיות. במקרים קלים מאוד יהיה המטפל בעיקר "אוזן קשבת" המספקת חיזוקים חיוביים ומעודדת צמיחה. במקרים קשים יותר תהיה העבודה ממושכת יותר והיא דורשת מיומנות וניסיון. מטרת ההדרכה היא ללמד את הזוג כיצד להמיר מחשבות או מעשים שאינם תורמים להסתגלות במעשים או מחשבות בונים יותר, או להורות באופן ישיר על פעולות שיאפשרו לבני הזוג למידה חדשה ופיתוח תובנות טובות יותר. בטיפול החוקר תהיה המטרה לעזור לזוג לחקור ולהבין את הרגשות, ההנחות והמניעים שדרכם הם גורמים לעצמם בעיות וכך לאפשר להם לבחור באופן מודע את דרכי התנהגותם. בדרך כלל מטפלים קוגניטיביים או התנהגותיים ישתמשו יותר בפעולות מדריכות ואילו מטפלים דינמיים או מן הגישה הממוקדת באדם ישתמשו יותר בחקירה.
הטיפול מתייחס על פי רוב לשלושה מוקדים אם כי בהחלט ייתכן שיהיה עליו להתמקד באופן מיוחד במוקד אחד ספציפי יותר. המוקדים הם הרגשות, המחשבות והמעשים (התנהגות). ההחלטה במה להתמקד תלויה הרבה בגישתו התיאורטית של המטפל. הבחנות אלו חשובות מבחינה אקדמית. אך בפועל בני הזוג זקוקים לסיוע בבעיותיהם הדחופות ביותר. בדרך כלל לא קשה למטפל לזהות באיזה משלושת התחומים נמצאות הבעיות החמורות והדחופות ביותר. לעתים התחומים נחלקים בין בני הזוג. האחד עשוי להתקשות ליצור קשר עם רגשותיו ואילו האחר מתקשה לחשוב בבהירות או להיות החלטי וכדו'. כמו כן ישאל עצמו המטפל האם להתמקד בחוזקות של הזוג או דווקא בקשיים ומתי לעשות זאת. במרבית המקרים העבודה עם בני הזוג תספק את התשובות כמו מעצמה.
בסופו של דבר לפי כל הגישות, יכולתם של בני הזוג להיעזר במטפל באורח בונה והיחסים הטיפוליים הם אשר קובעים בדרך כלל את הצלחת הטיפול או כישלונו. על המטפל לסייע להם בכך לאורך כל הטיפול, אך לא פעם ניתן לאמוד את יכולתם לעשות זאת כבר מתחילת הטיפול. על כן מומלץ לעתים לנסות יותר ממטפל אחד קודם שאומרים נואש.
הכותב הוא יועץ אישי, זוגי ומשפחתי, חבר איגוד י.נ.ר.
]]>
