בלידה השנייה התקבלה בקרבה ההחלטה: אלד עם אפידורל.
כשהגיעה לחדר לידה היא המתינה, נרגשת, לזריקה. המרדימה הייתה סטאז'רית אולם מירי לא חששה. "זהו רצון השם", אמרה לעצמה.
"במהלך הזריקה ראיתי שפני המרדימה מחווירות", היא מספרת. "היא אמרה לי שעליי לקחת משככי כאבים. ייחסתי זאת לכאבי ראש שמהווים חלק מתופעות הלוואי".
אחרי שנרדמה, התעוררה שבתאי עם כאב ראש וכאבי גב בלתי נסבלים. "אלה היו כאבים קשים מנשוא, והיה ברור שזה לא משהו שגרתי".
צוות רפואי יחד עם המרדימה הובהל אליה. הם המטירו עליה שאלות, והיא לא יודעת את נפשה מכאב.
"מסתבר שהמרדימה עשתה טעות חמורה. התאשפזתי למספר שבועות ארוכים וכואבים במהלכם הבהירו לי הרופאים שייתכן כי אאלץ לבלות את השנים הקרובות על כסר גלגלים.
"לא יכולתי לשאת את המחשבה, את האפשרות שאולי אהיה נכה".
אבל הימים עברו, ובעזרת טיפולים רפואיים מורכבים וברכות מרבנים, היא החלימה כנגד כל הסיכויים.
"אין צורך להרחיב שהלידות הבאות היו טבעיות. אני כבר לא בוחרת אפידורל", היא מסכמת.
]]>
