שיחה בין שתי גיסות:
"נראה לי שיש חדש אצל שירה"
"למה נראה לך"?
"אתמול היא אכלה מלא מלפפון חמוץ. מוזר".
"עכשיו כשאת אומרת לי אני קולטת שהיא לא אכלה בשרי. תמיד כשהיא בהריון היא נמנעת מבשרי"
"היה נראה גם שהיא לא מרגישה טוב"
"נכון"
"גם הבגד התפוצץ עליה…"
"מעניין מתי היא צריכה ללדת"?
"מקווה בשבילה שזה לא נפגש עם החתונה של נפתלי"
"וואי, נכון. לדעתי זה באמת יצא בתקופה הזאת…"
לפני שאתן מחשבות תאריך לידה משוער וקונות מתנה לרך הנולד. אולי כדאי שתיעצרנה. אמנם, מגיע שלב שההיריון נראה כלפי חוץ, אך הזכות לפרטיות היא זכות בסיסית. אמנם, הפטפוטים הם ביניכן, אך לעיתים המבטים גורמים למבוכה ואולי לצער.
סיפרה לי אישה שחיכתה שש שנים לילדים, שיצאה לה בטן מעצבנת. יום אחד ניגשה אליה חברה נרגשת וחיבקה אותה בחיבוק גדול תוך כדי שהיא צועקת נרגשות: "אני כל כך שמחה לראות שיש אצלך בשורות טובות". היא כל כך הסמיקה ששאר הצופות באפיזודה לא ידעו אם לפרש את זה כמבוכה או כהתרגשות. אך היא השתתקה ולא הכחישה את הדברים והיה לה מזה צער גדול. חשוב שנזכור שנשים המצפות לילדים חוות צער גדול ומתח רב מהמבטים המצפים של הסביבה.
אבל לא נלך על מצבי קיצון. נניח שהגיסה או האחות אכן בהריון בשעה טובה ומוצלחת. ואתן- במלאכת בילוש מוצלחת במיוחד עליתן על הממצא עוד בטרם צצה הבטן. אולי בשל ההקאות, אולי בשל הרגלי האכילה שהשתנו. אתן לא חייבות לרוץ לשתף את כל המשפחה בתגלית המרגשת. הרכילות הזאת בהחלט פוגעת בפרטיות שחשובה לכל אחת ואחת.
עכשיו נניח שאתן בעלות יכולת איפוק והצלחתן לעצור את לשונכן המתגלגלת ונצרתן את המידע בליבכן בלבד, עדיין יש לי בקשה קטנה: אחותכן היקרה מחליטה שהגיע השעה לשתף אתכם בשמחתה המרגשת. אמנם, בשבילכן אין זו תגלית חדשה. אך הגיבו בהתאם.
מכירות את התגובות הבאות?: "הו, טוב שנזכרת לספר, כולם כבר מדברים על זה… או "נו, חשדתי בך…" או "את מגלה לי את אמריקה…"
אף אחת מאתנו לא אוהבת את התגובות הללו. כל אחת מצפה שיתרגשו אתה בשמחתה. יש נשים המחכות בקוצר רוח לספר ולשתף. תגובה פושרת מאכזבת אותן, גם אם הן לא נאיביות והן מבינות שניחשתן שהן בהיריון.
לכן, הגבנה בשמחה, בהתרגשות כנה. באמירה מסוג: "איזה יופי, אני שמחה לשמוע שיהיה בשעה טובה…". כדאי מאד גם להוסיף התעניינות כנה: "איך את מרגישה?…"
והעיקר שיהיה רק בשמחות!
