פרק כ"ג: אחד מגאוני ליטא היה רבי מרדכי פוגרמנסקי (חי ופעל בין השנים תרס"ג תש"י - 1903 1950). רבי מרדכי כיהן בכמה ישיבות שונות בלטביה ובלגיה.
הפרקים האחרונים >>
- "ישיבות אין מצוי במדינתנו", אמר הרבי מצאנז; מדוע?
- כשהחסידים התאחדו בינם לבין עצמם והתקרבו למתנגדים
- היכן שלחו החסידים את בניהם ללמוד? בישיבות ליטאיות
- הצעירים נסחפו לישיבות המתנגדים ובלובביץ' הוקמה ישיבה
רבי מרדכי נולד בעיר טבריג שבליטא, והוריו ר' אליהו ואמו (בתו של רבי חיים סגל מיאנובה) שלחוהו ללמוד בגימנסיה העברית המקומית.
עם ישראל כמעט והפסיד את רבי מרדכי, אלא שבעקבות שפגש בגה"צ רבי אליהו לופיאן (לימים משגיח ד"כנסת חזקיהו – כפר חסידים"), עבר לישיבתו בקלם.
לאחר תקופת לימודיו בקלם, רבי מרדכי למד בישיבת טלז, שם פורסמה גאונותו לרבים.
לא רבים יודעים שרבי מרדכי פוגרמנסקי כיהן בתור רווק בראשות ישיבת "תומכי תמימים" שמזוהה עם חסידות חב"ד, להלן נרחיב בפרט ביוגרפי זה.
לאחר כהונתו ב"תומכי תמימים", עבר לכהן בראשות ישיבת היידה באנטוורפן בבלגיה. את השואה עבר בגטו קובנה, ולאחריה הגיע לצרפת, שם הקים ישיבה לבחורים שנצלו מהשואה האיומה ביחד עם הגאון רבי אברהם אליהו מייזס.
את כלל פעולותיו אלו, עשה רבי מרדכי בתור רווק, ורק בחודש אדר תש"ט (1949) הוא התחתן. שנה לאחר נישואיו לאחר שהתדרדר מצבו הרפואי, הוא נפטר בשווייץ (כ"ה בשבט תש"י), וארונו הועלה לקבורה בבית הקברות 'שומרי שבת' בבני ברק.
• • •
בשנת תרצ"ב (1932) בגיל עשרים ותשע, הגאון רבי מרדכי פוגרמנסקי נקרא לכהן בראשות ישיבת "תומכי תמימים" בריגה בירת לטביה. ישיבה זו נוסדה בידי כ"ק הרבי הרייצ' מלובביץ', שהוא וחתנו בקשו מרבי מרדכי שישמש כראש ישיבה וישפיע על תלמידיה מתורתו.
צפוי שרבי מרדכי הפסיק לגלח את זקנו לקראת המינוי בישיבה החסידית, אולם כשעזב אותה לאחר שנה, חזר להתגלח כמנהג בחורי ליטא.
חתנו של הגר"מ גיפטר סיפר אנקדוטה מרתקת, כי בטרם גילח את זקנו בחזרה כמנהג הליטאים, לגלג עליו אחד מחבריו הנשואים (שהוא עצמו המשיך לגלח את זקנו מפאת בקשת אשתו), ואמר לו: "וכי מפני אדמו"ר מגדלים זקן?!", ענה לו בחריפות רבי מרדכי: "מוטב לגדל זקן מפני אדמו"ר מלגלחו מפני אשה...".
רבי מרדכי הצליח בתפקידו בראשות הישיבה החב"דית, ואף החל למסור בה שיחות מוסר, ודבר זה גרם לפיטוריו. הנהלת הישיבה התוודעה לתוכן השיחות שאינם לפי רוח החסידות, והחליטה להפסיק את משרתו בישיבה.
יצוין שסיבת עזיבתו אינה ברורה דיה, וישנם אומרים שרבי מרדכי עצמו בחר לנטוש את משרתו בישיבה החב"דית, מסיבות מובנות. כך או כך, תלמידי הישיבה הפסידו גאון מופלא שיעמוד בראשה.
הפרט המעניין בסיפור זה, שאלמנת רבי מרדכי פוגרמנסקי, הרבנית בלומה נישאה בשנית לרה"צ רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים-מייער, האדמו"ר מסאסוב.
•
מקורות ראה ב"הישיבות הליטאיות במזרח אירופה בין שתי מלחמות העולם", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, מאת בן ציון קליבנסקי, אוניברסיטת תל אביב תשס"ט
וכן בספר רבי מרדכי פגרמנסקי - סיפור חייו של דמות מופת עלומה, מאת הרב מיכאל יעקב ביטון בעריכת הרב דב אליאך, פאריס תשע"ג.
•
הערה לגולשי 'כיכר השבת' מאת כותב המדור ישראל שפירא:
ידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כולל כמובן המחלוקת בין החסידים והליטאים, שגרמה להשביח ולהפרות את תורתם של שני הצדדים עד דורנו. ברור לן שכשיבוא מלך המשיח, יתאחדו הזרמים השונים לעדה אחת קדושה.
"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" דרשו רבותינו לרבות תלמידי חכמים, ודי בזה, ומשום מראית עין, נוסיף הדגשה לאלו שאינם מבינים זאת מעצמם:
את ההיסטוריה לא ניתן לשנות, וחקר ההיסטוריה התורנית מחייב להביא את העובדות כהווייתן, וידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כמחלוקת הלל ושמאי, וכך גם המחלוקת בין החסידים והליטאים. אין בדברים המובאים במאמר מלהוריד אף לא במעט מהמעט מכבוד צדיקי הדורות הקודמים, תורתם או קדושתם, ובעתיד עוד נראה, שדעת שני הצדדים הם דברי אלוקים חיים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com