פרק כ"ו: מפורסמים דבריו החריפים של מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל כפי שהתבטא בשיעוריו ובספריו הרבים כנגד צורת הלימוד של הישיבות הליטאיות בימינו.
הפרקים האחרונים בסדרה על גאוני ליטא >>
- ענק המחשבה שחידש בדורנו את עומק דברי חז"ל
- מי שבר לרב מפוניבז' את האגודל - באמצע השטייגען?
- הערצת המשכילים של וולוז'ין - לרבי חיים מבריסק
- ככה יעשה לראש ישיבה שלא התקדם לשיטה הליטאית
בדברי הספד שנשא הגר"ע יוסף לזכרו של הגאון רבי יעקב עדס זצ"ל אמר:
"המנוח הדגול שהיה מורנו ורבנו בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה לימדנו להועיל לעסוק בתורה לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, ולא בפלפולי סרק אשר תזרם ורוח תישאם".
המשיך הגר"ע יוסף והדגיש: "לצערנו ישנן ישיבות (פוניבז' ועוד) שהלומד ביורה דעה צריך להתחבא בחדרי חדרים פן ירגישו בו ויקראוהו 'בטלן' שלמד 'פסק' הלכה, וכבושת גנב כי ימצא וכדי בזיון וקצף".
גם הגאון רבי מאיר מזוז ראש ישיבת 'כסא רחמים' כשהספיד את רבותיו שלמד אצלם עיון; התבטא ואמר שאם לא למד אצלם, לא היה לומד עיון כמו שצריך. כיון שאם היה לו רב "כזה שמפלפל" היה מפסיד את הרבה מהעיון לדבריו.
והביא דוגמה לדבריו הגר"מ מזוז באי לישנא:
"יש רבנים היום שבסוגיה אחת אומרים תשעה פירושים. (אופנים קוראים להם, "אופן ראשון". "אופן שני", "אופן שלישי" "אופן תשיעי", "האופנים וחיות הקודש"). בכל אופן יש קושיות ותירוצים. מה שהרשינו באופן השלישי מיושב באופן הרביעי. אבל עכשיו יש קושיא חדשה. ובשביל הקושיה החדשה עושים אופן חמישי. ובאופן החמישי באו שתי קושיות חדשות. ככה האופן השביעי... היה חכם אחד שלומד ככה, כשהאבא שלו שיהיה בריא אמר לו מה למדת? אמר לו ככה. אומר לו כל רגע, כל התשעה אופנים כולם שטויות. אני אגיד לך את האופן האמיתי – "העשירי יהיה קודש" (ויקרא, כ"ז, ל"ב) אתה רואה את האופן הזה? כל הקושיות פרחו באוויר, נעקרו לגמרי[1].
נצטט מעט מדברי מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל (ראה לדוגמה: שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים דברי פתיחה, ובעוד מקומות).
"ומה מאד יש להצטער בראותנו כמה מבחירי בחורי ישראל המבלים את כל זמנם רק בפלפולים של הבל, מבלי להבחין אם יכונו דבריהם על פי ההלכה והסברה הישרה, וחבל מאד על כישרונותיהם המזהירים, שהיה אפשר לנצלם לידיעת וליבון הלכות ובעיות אקטואליות, ותחת זאת משקיעים את כל מרצם בפלפולי סרק...".
עוד כותב הגר"ע יוסף ומביא מקורות לטענתו כנגד שיטת הפלפול האשכנזית:
"וחזינן לקמאי דצווחי טובא על החילוקים שהיו נוהגים בדורותיהם, ומפיהם לפידים יהלוכו, ומתוכם כעין החשמל גדול האחרונים מהר"ל מפראג בדרך החיים (פרק ו' דאבות דקי"ז ע"ד), שהפליג לומר שהם כמגלים פנים בתורה שלא כהלכה, ושראוי מאד לקרוע על זה כמו על ספר תורה שנשרף וכו'. ע"ש".
"גם השאגת אריה בחדשות (קונטרס חובת קרקע סי' ג') כתב וז"ל: ואני אינני מכניס ראשי בפלפולים ודקדוקים כאלו שאין זה דרכה של תורה, ולא דרכו בהן רבותינו הגדולים הקדמונים, ורק דקדוקים קלושים שלימדו את עצמם בדורות האחרונים לחדד את התלמידים משנתמעטו הלבבות וננעלו שערי בינה, והרגילו עצמם בזה עד שהרגל נעשה טבע ומשתמשים בזה הדרך גם בפסקים ודינים, ומעתה בטל כבוד התורה, וכל איש חכם בעיניו מחבר חיבורים בתשובות ודינים, ובודאי שראוי לקרוע על זה כמו על ספר תורה שנשרף, והתורה חוגרת שק עליהם. וההי"ב. ע"כ".
"וכיוצא בזה כתב השל"ה ובנו הגאון בעל ווי העמודים. ע"ש. וכן בשו"ת חות יאיר (סימן קכג) כתב, ואל יבלה זמנו בחילוקים וחריפות של הבל שנתפשט בעונות הרבים, כי אוי ואבוי על מבחר הזמן שמבלים לפעמים רוב היום על זה ובמקום זה היו יכולים ללמוד כמה דפים בש"ס ופוסקים. ועש"ב. ועיין בבבא מציעא (צו:) לפום חורפא שבשתא".
"ובתוספות סנהדרין (יז) מה לנו בחריפות של הבל. ובפרש"י (חולין פא) ד"ה התראת ספק, ופירוש משובש הוא מאדם חריף ומפולפל. ע"כ. הרי שהיו תולין הקלקלה במקולקל שהחריפות מטה לב האדם ושובה אותו ביופי החידוש. ועל פי קושיא מכריח את פסק ההלכה, והרי ידוע מ"ש הרא"ש (פרק אלו מגלחין סימן כח) שאין להוציא דין על פי קושיא, שאם יש תירוץ אחר לקושיא נתרועע היסוד ונפל הבנין. ע"ש. ועיין בכנסת הגדולה א"ח (סימן קמו הגה"ט) שאין לקרוא תגר על מנהג העולם ופי' המפרשים הראשונים והאחרונים, ואף על פי שנראה לנו קושי בדבריהם, יש לנו לתלות החסרון בנו, ולומר שדעתם רחבה מדעתינו, ואין אנו משיגים עומק כוונתם. ע"ש".
"וע' בשו"ת דגל ראובן חלק ג' (סימן לו) בשם הגר"ח מוולוזין, כאשר בא לפניו רב אחד והציע לו פסק דין להתיר עגונה על פי יסוד קושיתו בתוספות יבמות ועל זה ענהו הגאון: מקושיא לא מתים ע"ש... והרי לפנינו תשובות מרבותינו הראשונים והאחרונים"
יש לציין שהמחלוקת על הפלפול היא עתיקה ביותר, מאות שנים. בדורות הקודמים, בישיבות של פולין בשנות ש' ת' היה את שיטת החילוקים שהתנגדו אליהם גדולי ישראל כגון הכלי יקר והמהר"ל שכתבו בחריפות כפי שציטט הגר"ע יוסף. הפלפול של ליטא זה דבר מחודש. זה היה סוג אחר של פלפול. על הפלפול של ליטא התבטאו רבים שהוא פלפול ישר כהגר"ח מבריסק והגר"ש שקופ. מטרתם הייתה שגם בינונים יכולים לדעת ש"ס מבלי לסיים אותו, ופחות התנגדו אליו.
לקריאה נוספת:
- 'דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע-עשרה'. עבודת מחקר לשם קבלת תואר מוסמך מגיש: שלמה טיקוצינסקי החוג להיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ד. (נפוץ להורדה באופן חינמי בגוגל).
- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016
[1] מתוך דרשה שמסר הגר"מ מזוז בהיכל ישיבת 'כסא רחמים' ביום א' פרשת משפטים כ"ג שבט תש"ע. הובא בגיליון בית נאמן מס 209 כ"ח טבת תשפ"ב.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com