הערצת המשכילים של וולוז'ין - לרבי חיים מבריסק

פרק כ"ד: בפרקים הקודמים ציטטנו את הרב הראשי הגרא"י אונטרמן תלמיד מובהק לגר"ש שקופ שטען ששיטת הפלפול השתרשה בקרב הלומדים כי היא הציעה אתגר אינטלקטואלי שיוכל להתחרות בהשפעות חיצוניות, והיא שימשה נקודת מגן נגד כח המושך של ההשכלה החילונית.

ייחודי ביותר טענתו של המשכיל המפורסם אַבָּא בָּלוֹשֶׁר שייחס את פריחת ההשכלה למדיניותה המתונה של ההנהלה, וכך דבריו:

"ישיבת וולוז'ין, אף על פי שלא היתה בה השכלה ממש, רוח של השכלה וריח של השכלה היו מורגשים בה במקצת. דברים שהקפידו עליהם בשאר ישיבות, לא הקפידו עליהם הרבה בוולוז'ין, ועבירות שהיו גוזרים עליהן עונשים וקנסים בכל הישיבות כולן, נעשו בוולוז'ין כהיתר... בכל הישיבות כולן גזרו אפילו על ידיעה של חכמות חיצוניות, ובוולוז'ין לא גזרו אלא על למודן בלבד בישיבה גופא, משום ביטול תורה, ולא גזרו כלל על ידיעתן, ומי שבא לשם וידיעות חיצוניות בידו, לא היו מוחים בו. ומכיוון שניתנה בה רשות של ידיעה, שוב לא הבחינו בה בין מי שידיעתו קדמה לכניסתו, ובין מי שכניסתו קדמה לידיעתו. ובפתח צר כנקב של מחט זה, די היה לזריזים לדחוק את עצמם בו".

משכיל מפורסם אחר הוא מיכה יוסף בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי, ממנו נותר לנו תיאור פלאי אודות גאונותו האדירה של הגר"ח מבריסק. לא מפיהו אנו חיים, אולם תאורו פותח לנו צוהר להבין את היחס לגר"ח מבריסק גם מבחור שבסופו של דבר שנה ופירש, וגם בשעת כתיבת מאמר זה, נחשב למשכיל, וכך דבריו:

"המשנה לראש הישיבה ר' חיים סאלאווייציק... מיום הכרתי אותו ראיתיו כאחד מבני העליה המצוינים שעמד הקב"ה ושתלן בכל דור ודור. האיש הזה הוא בעל שכל חד ועמוק מאד, נוקב ויורד עד תהומו של כל ענין וענין. בלי הפרזה אומר לך כי אני, שכבר הסכנתי לצלול במים אדירים וללון בעומקם של מושגים דקים מן הדקים, עד שגם העיונים הדקים של שפינוזה וקאנט לא הביאוני לידי ערבוביא, בכל עת שאני שומע אותו מדבר ומנתח את ענינו בדעתו החריפה והחדה, כמעט קשה לי לתפוס את דבריו ולעמוד על יסודו של ענין לרוב דקותו.

"רבנו זה לא עסק מעולם בספרי ההיגיון, ובכל זאת כאשר יעמיק לחקור בהלכתא רבתי יגלה בה פנים כהלכת ההיקש בכח הגיון טבעי גדול מאד. ותמה אני אם יש בדור הזה שכל גאוני כמותו. ונוסף על שכלו הזך והחד הוא איש טוב ומטיב, נדבן גדול, דובר שלום לכל אדם ודן את כולם לכף זכות, ומעולם לא שמעתי שיהיה אחד מן התלמידים ומשאר בני אדם מרנן אחרי".

לדברי הרב ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי דברי הערצה אלו של משכילי הישיבה כלפי הגר"ח מבריסק, תרמו וסללו את הדרך לפרסומה של דרכו הלמדנית החדשה.

לקריאה נוספת:

-'דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע-עשרה'. עבודת מחקר לשם קבלת תואר מוסמך מגיש: שלמה טיקוצינסקי החוג להיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ד. (נפוץ להורדה באופן חינמי בגוגל).

- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016

[1] יש להעיר על דבריו "יחיד בישיבת וולוזין היה יכול לעסוק בהשכלה", שהרי גם בימינו ישנם מצבים ש"יחיד בישיבת חברון או פונבז" יכול לעסוק בטרור לאומני, או בחקר גידול אלמוגים במי ביוב מטוהרים, או אף רח"ל מכירת סמים, וברור לכל שאין זה בידיעת/מטעם או בעידוד הנהלת הישיבה.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com