פרק כ"ה: על שיטת לימודו של הגר"ח מבריסק, ישנם רבים שמתארים כ'תורת הגר"ח מבריסק', והיו שהתבטאו על כך (כנראה בלשון מליצית), כ'מתן תורה מחדש'.
ע"פ השמועה, הגר"ש אוירבך התבטא ואמר שעם ישראל זכה לתורת הגר"ח מבריסק כי עמדנו בניסיון כנגד הרפורמים. בדבריו הקדים לטעון שזכינו בתורת הקבלה והזוהר הקדוש כי עם ישראל עמד בניסיון של הפילוסופיה. לתורה שבע"פ זכינו, סיים הגר"ש אוירבך, כי חז"ל עמדו בניסיון ולא נהיו צדוקים.
הפרקים האחרונים בסדרה על גאוני ליטא >>
- התלמיד שלמד עם הרב מבריסק - עד שחש חלישות
- ענק המחשבה שחידש בדורנו את עומק דברי חז"ל
- מי שבר לרב מפוניבז' את האגודל - באמצע השטייגען?
- הערצת המשכילים של וולוז'ין - לרבי חיים מבריסק
על החשיבות הגדולה של שיטת הפלפול של גאוני ליטא הגר"ח מבריסק, הגר"ש שקופ שכונתה: 'דרך הסברא', 'דרך ההיגיון', או 'ירידה לעומקה של הלכה', התייחסו רבים בחרדת קודש.
המשגיח הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר כתב על 'בחינת קבלת התורה בדורינו' בימינו, וכך דבריו:
"בדורנו, דור עקבות משיחא, נתגלה לנו על ידי גדולי הדור, 'דרך ההבנה' בהלכה ובאגדה, שמאירה אפילו לפחותי מדרגה ולקטני ערך. וזוהי בחינת קבלת התורה שבדורנו" (מכתב מאליהו, ג, בני ברק תשכ"ד, עמ' 55)
גדול העמקנים הגאון רבי אריה ליב מאלין מכנה את הגר"ח מבריסק "כמלאך הנגלה לעם ישראל", וכך דבריו:
"בתקופתנו זאת האחרונה זכינו לאור גדול רבנו הגר"ח ז"ל מבריסק אשר כמלאך ממרום שולח לגלות את עומק הבנת התורה, הוא ז"ל גילה את דרכי הלימוד של דקות ועומק הלכה על-פי פשוטם, ופתח שערים רחבים, שערי אורה, ונתגלו אורות עומק פנימיות התורה".
נשיא קהילת פרושים הגאון רבי מרדכי צוקרמן, חניך ישיבת ראדין התבטא:
"כנראה שההשגחה העליונה חשה כי למען המשך עלייתו של הדור, נצרך הוא לטעימת מתיקותה של התורה בדרכו של רבי חיים – דבר שלא הוצרכו לו בדורות שלפני זה".
שיטתו של הגר"ח מבריסק עוררה הדים רבים, עד כדי כך שרוב רובם של הלומדים נטשו את שיטות הלימוד שהיו עד אז, לטובת השיטה החדשה, וראש ישיבה שנשאר עם השיטה הישנה, ננטש על ידי תלמידיו.
הגאון ששיעורו ננטש כפי שהובא בספר 'יחיד ודורו', תולדות הגה"צ מרדכי צוקרמן (יו"ל ע"י הרב אהרון וגשל בעריכות הרב שלמה הופמן ירושלים תשע"א), הוא הגאון רבי משה לנדינסקי ראש ישיבת ראדין ששיעוריו התרוקנו. (וכך גם מצטט הרב שמעון מלר בספרו 'רבן של כל בני הגולה' א הערה 12)
החפץ חיים הביא את הגאון רבי נפתלי טרופ שהחזיק משיטת הפלפול של הגר"ח מבריסק לכהן בראשות הישיבה, אולם כדי למנוע את הפגיעה ברבי משה לנדיסקי, בכל עת שהחפץ חיים היה פוגשו, היה מעודדו ואומר לו "איהר וועט נאך זען רבי משה, איהר וועט אונז אלעמען איברלעבן" שפרושו "עוד תראו כי תאריכו ימים אחרי כולנו", ואכן כך היה ורבי משה נפטר בשנת תרח"צ (1938).
לקריאה נוספת:
- 'דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע-עשרה'. עבודת מחקר לשם קבלת תואר מוסמך מגיש: שלמה טיקוצינסקי החוג להיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ד. (נפוץ להורדה באופן חינמי בגוגל).
- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com