בתאריך א' באב, עם ישראל מציין את פטירתו של אַהֲרֹן הכהן. במקביל, בפרשת השבוע אנו קוראים אודות ארבעים ושניים מסעות בני ישראל במדבר. המסע השלושים ושלושה הוא הֹר הָהָר, מקום קבורת אהרן הכהן:
"וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ".
לפני שנתיים יצאנו במדור 'היסטוריה ואקטואליה' למסע מחקר תורני אודות קברו של אהרן הכהן שמזוהה בהר "גַּ'בֶּל הָארוּן" במדינת ירדן, אשר מתנשא לגובה של 1336 מטרים במרחק שעות ספורות מהסלע האדום בעיר פטרה.
בסדרה הבאנו מקורות עתיקים על גמלים קלי מירוץ שהביאו משלחות מקובלים לקברו, על העדויות על הריח הטוב שנודף מהקבר – עד לימיהם, ועל הקולות האדירים והנוראים שבוקעים מהקבר הקדוש.
עוד הובאו מקורות על מוסלמים שהעריצו את קברו של אהרן הכהן, ואף חיברו פזמון על קדושתו של קבר אהרן.
כמו כן חשפנו גם את שמו של סולטן מצרים שמעאני בן מחמד קלואן שבנה את הקבר מעל ציונו של אהרן הכהן בירדן.
כמו כל קבר עתיק יומין, ישנם ויכוחים היכן מיקומו המדויק, וכך גם קבר אהרן שחוקרים גרמנים סברו שהוא נמצא בהֹר ההר, - 'הר צין' בירכתי הנגב אליו הולכים ילדי תלמודי תורה בטיולים שנתיים, בלי לדעת על איזו אדמת קודש הם דורכים. אולם כנגדם, ציטטנו את דבריו של הגאון רבי יוסף עזרא זליכה זצ"ל רב פרדס כץ בבני ברק שפרסם יומן מסע מרתק בקובץ "אור תורה" למדינת ירדן, ושם דחה בתוקף את הטענה ש'הר ההר' נמצא בהר צין במדינת ישראל. (הרב זליכה במאמרו לצורך זיהוי הקבר בירדן, ציטט בנוסף למקורות יהודים, כיוסף בן מתתיהו, מקורות נוצרים כגון את הכומר אֵוסֵביוס - "אונומסטיקון עמוד 176").
התימא הכי גדולה על קבר אהרן בעבר הירדן, שכל המבקר במקום מבחין שההר עליו נטמן אהרן הינו ידוע קשה ביותר לעלייה, ולא יאומן כי יסופר ניסים ונפלאות על אהרן הכהן שבגיל 123 עלה לבדו ברגל.
הרגיש בקושיות אלו הגאון רבי מאיר מאזוז ראש ישיבת 'כסא רחמים', הידוע בחריפותו וביקורתו, ובעלון 'בית נאמן' מס 318 מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ב צוטט בעניין הר ההר וקבר אהרן בהאי לישנא: "והשאלה היא איך אהרן הכהן עלה בן מאה עשרים ושלש לבד? לא היו ערבים ולא היו סוסים, והוא עלה ברגל! איך יכול להיות? אלא היו גיבורים ומלומדי נסים".
מתברר שהוויכוח בדבר הזיהוי של קבר אהרן לא תם, ובימים האחרונים פרסם הרב אורי הולצמן, מגיד שיעור בתנ"ך שמתגורר בעיר ביתר עילית, ומצודתו פרוסה על אלפי תלמידים מכל העולם שצופים בשיעוריו בשידורים לכל קצוות תבל, ראיות רבות שהר ההר האמיתי קברו של אהרן הכהן, נמצא בהר צין שבנגב במרחק שעתיים וחצי מבני ברק, ולא בעבר הירדן.
בעבר גולשי כיכר השבת נהנו והתבשמו מדברי תורתו של הג"ר אורי הולצמן במאמר מיוחד שפרסם מדור 'היסטוריה ואקטואליה' בו נחשף על 'סלע הלביאה והצפרדע' כסלע 'מי מריבה' (במדבר כ, יא).
עוד חשפנו את פרשנותו המדהימה על הקמיע העתיק שנחשף בהר עיבל בו נכתב השם השם המפורש לצד רצף קללות חמורות.
בשבוע האחרון הדהים הרב הולצמן את קהילת לומדי התנ"ך, והצליח להוכיח (לדבריו), שהר ההר הוא הר צין בנגב, ולא בעבר הירדן.
יצוין שהיום א' אב תשפ"ב עלתה קבוצת מתפללים להר ההר - הר צין - קבר אהרן הכהן כפי שהוכיח הרב אורי הולצמן בראשות הגאון רבי דוד אהרן סופר, רב בשכונת אגן איילות גבעת זאב, להתפלל על צרכי הפרט והכלל. זאת בעוד מאות יהודים שביקשו לעבור לירדן כדי לעלות לציון הקדוש, נחסמו בידי הירדנים בדרישה להסתיר סממנים יהודיים ומהם שנאלצו להחביא את התפילין ברגליים.
הרב הולצמן הביא את שני המקומות העיקריים המשוערים כהֹר הָהָר: המקום הראשון המקובל בקרב רבים שזוהה לראשונה על ידי יוסף בן מתתיהו, בספר קדמוניות היהודים, הוא הנקרא "ג'אבל הארון" סמוך לעיר הקדומה "פטרה" שבארץ ירדן. כאשר יורדים מִיָם המלח לכיוון אילת, נמצא "ג'אבל הארון" בהרים הגבוהים שבצד שמאל, במדינת ירדן. ההר מתנשא לגובה של 1,350 מטרים מעל פני הים, ופסגתו מהווה תצפית מצוינת על סביבתו.
המקום השני, הוא הנקרא היום "הר צין". הר צין הינו הר יחסית קטן ונמוך בגובה 200 מטר בלבד, ונמצא סמוך לרכס חצרה במרחק של כעשרה קילומטרים מדרום מערב למעלה עקרבים. ההר עומד לעצמו באמצע מדבר צין, ויש לו מראה נאה, ייחודי ושונה, מן ההרים שסביבו. בעבר אמנם, היה שמו "הר ההר" עד לפני כחמישים שנה, אז החליפו את שמו מפאת מה שסברו החוקרים שהר ההר הוא ג'אבל הארון.
הרב הולצמן מבאר שכאשר אנו רוצים לזהות את הֹר הָהָר המקראי, עלינו להיזכר במאורעות שקדמו לפטירת אהרן המסופרים בפרשת חוקת. בני ישראל באו אל קדש מדבר צין בחודש ניסן בתחילת שנת הארבעים במדבר. קדש מדבר צין נמצאת על גבול ארץ ישראל סמוך לים המלח, ובעבר חידשנו שמשם היו אמורים בני ישראל להיכנס אל הארץ; ואולם, אז ארע כל המעשה של חטא מי מריבה, ונגזר על משה ואהרן של ייכנסו אל הארץ.
מיד אחר המעשה הזה מספרת התורה: "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וכו' וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ. נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ וכו'". קדש נמצאת בגבול ארץ אדום. ושם מסופר "וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו"; בני ישראל התרחקו מאדום לכיוון אחר. ולהיכן הם באו? אומרת התורה: "וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה הֹר הָהָר. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר וכו'". הם נסעו להר ההר שאף הוא בגבול ארץ אדום.
ולכאורה, כבר מן המעט המתואר כאן יש לחזק את ההנחה שהר ההר המקראי הוא הר צין. הרי ארץ אדום הוא רכס ההרים שממזרח לכביש הערבה, ואילו בני ישראל עומדים בקדש, מנגב ל"מעלה עקרבים"; שם גם נמצא הסלע של מי מריבה כמו שמבואר בספר יחזקאל פרק מז, וכפי שהתפרסם בעבר.
ואם כתוב שבני ישראל התרחקו מאדום, הרי שהם התרחקו לכיוון מערב, הרחק מהר שעיר. המקום הראשון שאותו פוגשים בכיוון הזה, הוא הר צין, הנמצא במרחק של עשרה קילומטרים בלבד! כמה מתאים שתהיה התחנה הבאה של בני ישראל בהר ההר, שהוא הר צין ואף הוא נקרא "בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם", שכן המקומות סמוכים זה לזה.
ג'אבל הארון לעומת זאת, טוען הרב הולצמן נמצא ממש בתוך ארץ אדום והר שעיר [ישנה מחלוקת גדולה היכן הוא הר שעיר, אך כולם לכאורה מודים שההר בצד המזרחי שייך לשעיר], ולא על הגבול? ועוד שהרי בני ישראל התרחקו מאדום לכיוון השני? ועוד, שהרי קבורת המנהיג יש בה שייכות סנטימנטלית לעם ישראל, ובודאי שלא היו נותנים בני אדום לישראל לקבור את מנהיגם בתוך ארצם?
בהר ההר באו הכנעני מלך ערד יושב הנגב להילחם בישראל. הנגב, הוא כל מדבר יהודה הנמצא דרומית לבאר שבע עד רכס חצרה [רכס ההרים של מעלה עקרבים הממשיך לכיוון הר צין]. גם זה מחזק את ההנחה שהר צין הוא הר ההר, שהוא קרוב וסמוך אל הכנעני יושב הנגב, שאילו ג'אבל הארון נמצא הרחק לצד דרום מזרח, ואינו גובל עם הכנעני מלך ערד. ויתירה מזו, שהרי רש"י מסביר שכשנאמר "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים" פירושו "דרך הנגב שהלכו בה המרגלים שנאמר ויעלו בנגב" [וכך כותב הרשב"ם], וזה מתאים מאוד אל הר צין הנמצא סמוך לגבול ארץ ישראל, ואילו ג'אבל הארון אינו נמצא בדרך שהלכו בה המרגלים.
ובאמת, שלא רחוק מהר צין נמצא קדש ברנע שממנו שלחו בני ישראל את המרגלים. כך נאמר בגבול הדרומי: "וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְהָיוּ תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וגו'"; אחר מעלה עקרבים, ואחר צין, נמצא קדש ברנע [צִנָה – פירושו אל צין, כמו "מצרימה", רש"י. ולכאורה קדש ברנע נמצא באזור הנקרא היום "שדה בוקר"].
הקשרים רבים יש להראות בין המאורעות שאירעו לבני ישראל בהר ההר, לבין המאורעות שהיו בקדש ברנע בזמן המרגלים. חטא המרגלים ארע בחודש אב, שכן "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ". וגם להר ההר באו בני ישראל בחודש אב שאז נפטר אהרן הכהן: "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ".
אחר פטירת אהרן הכהן, באותו מקום באו הכנעני מלך ערד שהם עמלק [ע"פ רש"י] להילחם בישראל, ובעקבות מה שהיה בזמן המרגלים. בני ישראל ניצחו את הכנעני על ידי החרמת עריהם, וקראו למקום בשם "חָרְמָה", שם המזכיר את סיפור המעפילים שבו דווקא הכנענים הצליחו במלחמה: "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה". ואחר המלחמה הזו, כותב רש"י על הפסוק "וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם": "דרך ים סוף – כיון שמת אהרן ובאה עליהם מלחמה זו חזרו לאחוריהם דרך ים סוף הוא הדרך שחזרו להם כשנגזר עליהם גזירת מרגלים, שנאמר וסעו המדברה דרך ים סוף, וכאן חזרו לאחוריהם שבע מסעות וכו'". הרי שהר ההר וקדש ברנע סמוכים זה לזה, והמאורעות שאירעו בקדש ברנע חזרו ואירעו בהר ההר.
הרב הולצמן מסכם: רש"י מפרש את השם "הר ההר": "הר על גבי הר, כתפוח קטן על גבי תפוח גדול". כאשר מסתכלים על הר צין מכיוון צפון, ובמיוחד מהמקום שבו היו בני ישראל בקדש מדבר צין, ההר הזה נראה ממש כמו הר על גבי הר, תפוח קטן על גבי תפוח גדול [ודווקא ג'אבל הארון אינו נראה כהר על גבי הר]. ואמנם, כאשר מתקרבים אל המקום רואים שלהר צין ישנם שני חלקים: האחד צר יותר והשני רחב. החלק הצר נמצא לכיוון צפון, והחלק הרחב לכיוון דרום; וכאשר מסתכלים על ההר מכיוון צפון, רואים את החלק הצר גבוה יותר מן החלק הרחב, עד שנראה הכול כהר על גבי הר. בני ישראל הרי חנו בקדש מדבר צין למשך כארבעה חודשים, מן החודש הראשון ועד החודש החמישי, ולכל אותה תקופה הם ראו באופק את הר צין בצורה הנראית כהר על גבי הר; מתאים אם כן, שלמקום הזה ייקרא "הר ההר".
לסיום מדגיש הרב הולצמן שב'הר צין' – 'הר ההר' האמיתי, קברו של אהרן נעלם, ולא ידוע, בדיוק כפי רבותינו ז"ל שמבארים בילקוט שמעוני (פרשת מסעי, פ' לג לה) שמערת קברו של אהרן נעלמה: "וכשם שנתעלמה מערה של אהרן ולא נודעה, כך לא תוודע מערה שלך, שנאמר: 'ולא ידע איש את קבורתו'".
ולכך ברור לן שהקבר בירדן ב"גַּ'בֶּל הָארוּן" עליו טוענים בדואים שהוא קברו של אהרון, אינו נכון – שכן חז"ל הקדושים הבהירו מפורשות שהקבר לא יתגלה לעולם!
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
