1. דוגמה אישית: הורים מהווים מודל חיקוי חיובי לילדיהם. כשאתם שמים לעצמכם בצלחת ירקות אל תשכחו לשים גם לילדים. אכלו ביחד את הירקות בכל הזדמנות. שוחחו על הצבעים, המרקמים, הטעמים.
2. סוגי ירקות שונים: הקפידו שבכל ארוחה יהיה מגוון של ירקות.
3. גיוון בצורת ההכנה: הירקות יכולים להיות מבושלים או טריים, חתוכים לסלט, אנטיפסטי או במרק.
4. כוח הצבע: הכניסו לתפריט שלכם ירקות מכל הצבעים: לבן (כרוב, קישוא כרובית, פטריות, בצל, שומר), ירוק (חסה, ברוקולי, שעועית ירוקה ומלפפון), סגול (צנון, בצל סגול חציל, סלק), כתום-צהוב (שעועית צהובה, גזר, דלעת, דלורית), אדום (עגבנייה, גמבה אדומה, עגבניות שרי) וזכרו, פלפלים בכל הצבעים הם בעצמם חגיגה.
5. חשיפה לאורך זמן: המשיכו לחשוף את הילדים לירקות בכל הזדמנות גם אם אינם אוכלים אותם. מחקרים מוכיחים שילד זקוק לחשיפה רבה של מזון עד שיהיה מוכן לאכול את אותו מזון. הערכה היא שנדרשת חשיפה של 30-50 חזרות של אותו מאכל כדי להטמיע הרגל בריא. שימו לב כי לעיתים אנחנו טועים בגישה כלפי ילדנו ואם מספר פעמים הילד לא אכל את סוג הירקות שהגשנו לו אז נפסיק להציע אותם שוב, והתוצאה היא שהוא לא יתנסה בהם שוב. קצת חבל, לא?
6. שיתוף הילדים בהכנת האוכל: ככל שהילדים יהיו מעורבים בשטיפת הירקות, בערבוב הסלט, בחיתוך וסידור בצלחת, כך יגבר רצונם לגעת, לטעום ולאכול את מה שהכינו. כשבאים חברים להתארח – הכינו חטיפים מירקות חתוכים, אפשר לסדר אותם כמקלות בצורת שמש על צלחת הגשה יפה עם מטבל ירקות בקערה עגולה באמצע או סתם עגבניות שרי לקישוט.
7. בשמחה ובכיף: לא נכפה ולא נכריח. נגלה אמפטיה לחשש כמו בכל דבר חדש שמתנסים בו.
8. ללא התניות וללא פרסים: אל תבטיחו קינוח מתוק "אם רק תאכל ירקות" כי כך אנו מעבירים מסר לילד שירקות הם עונש שיש להמתיק אותו אחר כך.
9. חיזוק חיובי: עודדו את הילדים על ניסיונותיהם, במקום לתייג אותו כ"הילד שלי לא אוכל ירקות".
10. העברת המסר בעזרת ספרים רלוונטיים: לפני השינה קראו יחד ספרים על תזונה בריאה.
לסיכום, ילדים אוכלים את מה שההורים שלהם אוכלים ולכן בחינוך כמו בחינוך, הדבר החשוב ביותר הוא הדוגמא האישית.
שיהיה בהצלחה ולבריאות!