הפנינג אבטיחים ושיפודי כבשים בסידנא עלי

פרק ד': לכבוד חודש הרחמים והסליחות יצאנו לבקר בקבר עלי כהן גדול שנמצא על חוף ימה של הרצליה במסגד 'סידנא עלי' על גבעת הכורכר במצוק החוף.

על האבטיחים המעולים במקום אנו קוראים גם ביומנה של יהודית מונטפיורי בשנת תקצ"ט (1839) שהאבטיחים של 'סידנא עלי' היו לה כמעדני מלכים:

"הגענו בתשע אל קבר עלי... האזור כולו שמם, מכוסה חולות בכל הדרך. לא מצאנו לנו מחסה זולת בית תפילה מוסלמי אחד, שגם בו רבו היתושים עד מאוד. בכל זאת שמחנו, כי השגנו לנו מקום להינפש ולסעוד ליבנו בפת שחרית, האבטיחים היו לנו כמעדני מלכים".

הכפר שליד המסגד ננטש במלחמת העצמאות, ועל כך אנו למדים מדיווח בעיתון מעריב^[1] בו התפרסם על 150 משפחות ערביות בכפר הדייגים סביב מסגד 'סידנא עלי' שנטשו את ביתם מפחד הצבא הישראלי.

לאחר קום המדינה השתכנו בכפר העזוב עולים חדשים. לפנינו גזיר עיתון (על המשמר, 6 יוני 1949) שמספר לנו על מערכת בחירות במקום.

לאחר קום המדינה לא הורשו התושבים המוסלמים לחזור למקומם, ורק בשנת תש"ן ממשלת ישראל התירה למוסלמים להיכנס למסגד 'סידנא עלי', שכיום מהוה מקום פולחן דתי לערביי האזור.

אירוע מעניין אירע ב'סידנא עלי' בשנת תשל"א (1971). שייך מוסלמי בשם 'סעיד תאטוא' מקלקליה נדר נדר שאם בנו שנפל למשכב יבריא, הוא יערוך זבח ב'סידנא עלי'.

למרבה השמחה בנו הבריא, ואביו קיים את נדרו, וערך הפנינג בשר מטורף בקבר 'סידנא עלי'. ע"פ הנטען בעיתונות התקופה נשחטו שני כבשים שבשרם חולק לשיפודים שהספיקו ל-300 נפש(!). בתום הסעודה נערכה תפילה, לאחריה טבילה בים ולאחריה שוב תפילה במסגד.

לאחר מלחמת ששת הימים נערכה באזור מסגד 'סידנא עלי' קייטנה לכ-500 ילדים פלסטינאים מהגדה.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

[1] 14.07.1949.