הגענו למסעדת רודריגז בהר חוצבים כדי לדגום את התפריט המחודש של מסעדת הגריל המצליחה והכשרה למהדרין. משהו במסעדות בשריות מצריך תמיד משחק מעניין בין אוכל טעים ואכיל לבין מנות מעניינות מספיק. כשפתחנו את תפריט המנות הראשונות, אכן מצאנו כמה מנות כאלה שעוררו את סקרנותנו ועדיין היו נשמעות כמו אוכל שאפשר לאכול אותו.
מנות ראשונות מעניקות לשף את היכולת להכין גם דברים מיוחדים עם החותם האישי שלו, בניגוד לסטייק או פלטות בשרים בהן כמעט ולא ניתן לראות את היצירתיות של השף, כך שמנות ראשונות מוצלחות מלמדות המון על איכותה הקולינרית של המסעדה.
הזמנו פטה כבד, פטריות מטוגנות, קרפצ'יו בקר וחציל קריספי כל אלו הוגשו לנו לצד לחם הבית חם ומבחר סלטים פשוטים יחסית, אך טריים וטעימים שפשוט חיסלנו במהירות.
הפטה כבד טרי היה אחד השיאים של הערב, הוא הגיע במראה עושה חשק ובמרקם מושלם שגרם לנו לשכוח את כמות השומן שמכיל המעדן הייחודי הזה שהגיע בשילוב עם חטיף תוצרת בית איתו אוכלים את הממרח המפנק. לצדו של הפטה הופיעו שני קרמים האחד של בטטה והשני סגול כהה כסלק. הקרמים היו טעימים במיוחד ונגיע אליהם בהמשך.
הקרפצ'יו פילה בקר קרץ לי מהשנייה הראשונה, בניגוד לזוגתי אינני נמנע מאכילת בשר או דג שאינו מבושל עד סופו למרות שמבחינה בריאותית זה סוג של סיכון. הקרפצ'יו העשוי מפרוסות דקות של בשר פילה נא כבוש בחומץ בלסמי מצומצם, שמן זית, פלפל מדגסקר ועוד תוספות, היה טעים ונותר בצבעו האדום מבלי שהאפיר והשחיר (בניגוד לתמונה שם כנראה המתינה המנה זמן רב עד לתמונה המושלמת...) מה שמלמד שהוא הוכן בזמן בצורה טרייה לחלוטין. הטעמים היו מודגשים אך לא עוצמתיים מידי והותירו לבשר את טעמו האיכותי.
מנת הפטריות ציסיליה - מיקס פטריות מוקפצות בשמן זית, הייתה מוצלחת אף היא אם כי הקרמים הכתום והסגול שחזרו גם במנה זו הרגישו פחות קשורים. הפטריות הטריות והגדולות ניתנו בנדיבות ונערמו על הצלחת בשפע.
החציל קריספי הגיע עטוף בפירורי לחם לצדו טחינה טריה ומעליו ביצה עלומה מושלמת יפיפיה וטעימה במיוחד. מעל החציל גם פוזר רוטב דומה לצ'ימצ'ורי שהעניק לו טעם נפלא.
בתכל'ס יכולנו לשבוע רק מהמנות הראשונות, אך לנוכח המנות העיקריות דאגנו לשמור מקום והזמנו פילה סלמון בגריל על מצע קרפצ'יו סלק, אצבעות אסדו ומדליוני בקר.
הסלמון הגיע עסיסי במיוחד ונימוח עשוי במידה הנכונה כשהוא משוח מלמעלה במיונז פיקנטי שהוסיף לו טעם טוב. שוב לצדו הגיע קרם הבטטה שמלבד הצבע לא היה קשור למנה בכלל. גם פה המנה הייתה גדולה ונדיבה.
אצבעות האסדו הגיעו אף הן רכות ועשויות היטב כשהן עטופות ברוטב טריאקי. המנה מתאימה בעיקר למי שמחבב בשר מתקתק.
מדליוני הבקר, נתחי פילה עשויים מדיום היו שיא נוסף. הבשר היה רך ומלא טעמים שהותירו אותנו נפעמים כמה טעם וכמה רכות יכולים להיות במנת בשר אחת. לצדו של הבשר הוגש צ'יפס מעט רך מידי, אך לנוכח הבשר האיכותי הוא היה כמעט מיותר לחלוטין.
את הארוחה המוצלחת קינחנו במנות אחרונות מתוך מבחר מרשים במיוחד שהוגש לנו לבחירה על ידי המלצרית.
נקודה מעניינת היא גם העיצוב של המסעדה שבנויה בצורה המאפשרת לכל זוג היושב לצד החלון לקבל גם פרטיות מלאה ולשוחח בצורה נעימה מבלי להיות תקוע בגב עם השולחן הסמוך מה שהעניק לחוויה ברודריגז נקודות נוספות שיביאו אותנו לחזור למסעדה פעם נוספת.
