לא רק הילולת משה רבינו | אלו האירועים שקרו ב-ז' באדר

הקברנים צמים ומבקשים סליחה

ביום ז' אדר אנשי החברה קדישא צמים, אומרים סליחות, ומבקשים את סליחת הנפטרים אם חלילה פגעו באי מי במהלך הטיפול בו בעת הקבורה.

במהלך היום עולים כל אנשי חברה קדישא לחלקות הקבורה ובכל אזור מבקשים את סליחת הנפטרים. בערב, הם שוברים את הצום בסעודת מצווה גדולה.

מעניין לדעת: ביום הזה מקבלים אנשי חברה קדישא סקירה על השנה שחלפה ותוכנית לשנה הבאה על מנת להוביל לשיפור תמידי בטיפול בחסד של אמת.

הסיבה שדווקא היום מציינים אנשי חברה קדישא את סליחת הנפטרים כי ממשה רבינו אנו למדים על הקבורה. ככתוב: 'ויקבור אותו בגיא' - "באותו יום התייסד מוסד הקבורה בעם ישראל כמו שה' קבר את משה".

יום זיכרון לחללים

ביום הזה הכריזה הרבנות הצבאית על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל אשר מקום קבורתם לא נודע.

הם עשו זאת כי מקום קבורתו של משה רבינו לא ידוע ומן הראוי לציין את זה ביום פטירתו, ככתוב: ”וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל-פִּי ה'. וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (ספר דברים, פרק ל"ד, פסוקים ה'–ו').

מדי שנה נערך טקס ביום הזה בבית הקברות בהר הרצל. שם, הוקם גן מיוחד לזכר הנופלים אשר אין להם קבר.

מעניין לדעת: כיום יש 173 חללי מערכות ישראל, אשר מקום קבורתם לא ידוע, מאז מלחמת העצמאות. 108 חללים נהרגו באותה מלחמה וכל השאר לאורך השנים.

רגע שנחרט בתודעה הקולקטיבית: בז' אדר א' בשנת ה'תשס"ה העבירה הכנסת בקריאה שלישית את חוק ההתנתקות, מה שהוביל הלכה למעשה את פינוי גוש קטיף כהליך חוקי וביצועו בפועל.

ועוד משהו שקרה היום בהיסטוריה: בשנת ה'תש"ט, מציג בן גוריון את ממשלת ישראל הראשונה בפני הכנסת וכעבור יומיים היא מקבלת את אמון הכנסת. מאז ועד היום הפוליטיקה הישראלית מכה בנו במלוא עוזה ומקיימת כמדי יום את מאמר ישראל: "משנכנס אדר מרבים בשמחה", לא רק בחודש אדר.