הדבר הראשון שגבר לומד לעשות מיד אחרי החתונה זה להתלונן על-כך שאשתו מכורה לשופינג ומכלה את ממונו. האם יכול להיות שבעצם הגבר הוא הבזבזן של הבית והצלחתו העיקרית היא לטשטש את העקבות ולהפיל את האשמה על הנשים? על פי מחקרים חדשים - התשובה היא בהחלט כן.
מחקרים שנערכו באוניברסיטה בארה"ב גילו שנשים נהנות מעריכת קניות (שופינג בלע"ז) ושעבורן זה סוג של תרפיה לנפש, אך למרות זו מבחינה כלכלית הן יותר מחושבות מגברים.
לפני רכישת מוצר הן תבצענה סקרי שוק והשוואת מחירים, לעומת הגברים שמתלבטים הרבה פחות ורוכשים בסכומים גבוהים יותר מהנשים.
אז אולי הנשים בארה"ב שונות מהנשים שלנו שמבזבזות הרבה יותר? אז זהו, שלא.
מחקר דומה שנערך בישראל (ב-10 רשתות ספורט, ביגוד והנעלה) גילה כי בשנת 2007-2008 נשים קנו ביום-יום ב-17% אחוז יותר מהגברים, אך בפועל הוציאו הרבה פחות כסף מהגברים שבזבזו 28% יותר מהנשים.
עוד עולה מהמחקר כי כספן של הנשים משולם יותר על מוצרי מזון, ניקיון וטיפוח, בעוד ממונם של הגברים מתכלה בחנויות של חשמל וכלי עבודה.
נקודה נוספת שהתחדדה במחקר, כשאשה מודדת בגד, 25% שהוא יהיה שלה בתום המדידה, לעומת גבר שמודד, שבמקרה שלו האחוזים לרכישה קופצים ל-65%.
מעניין יהיה לדעת מה יהיו תוצאות מחקר כזה במידה וייערך במגזר החרדי, שסיגל לעצמו הרגלי קניה שונים, כשאישה מסוגלת להוציא עבור פאה סכומים בעלי 5 ספרות, בעוד לגבר החרדי יידרשו מספר רב של קניות בכדי להדביק את הפער הגדול הזה.