פרק י': בפרקים הקודמים ציטטנו את הגריא"ז מרגליות שהעיד שאת לבושי ה"זברה" הירושלמי לבשו האבות הקדושים, וחס ושלום לומר שלבוש ה"זברה" הירושלמי הינו לבוש של מוסלמים, וכתב בחריפות נגד אלו "שפוערים פיהם ובחוצפה יתירה", שטוענים כך.
הובא בשם הרה"ק רבי אברהם דוד וואהרמן אב"ד בוטשאטש שהעיד שנעשו שינויים בקפטן כדי שלא יראה כלבוש ערבי, כמו כן גם הוא מוסר לנו ששלושת האבות הקדושים לבשו את הקאפטן, ומעיד בשמו של רבי אלעזר מנדל מלעלוב שראה אותם במחזה לבושים כך, וכדי שלא יהיה דומה לגלימת הישמעאלים, הוא שינה כמה שינויים.
- הקשר בין משיח השקר ללבוש הירושלמי • פרק א'
- כך נלחמו גדולי ישראל ב'כת השבתאית' • פרק ב'
- המלחמה של היעב"ץ כנגד ה'שבתאים' • פרק ג'
- ה'כת' שהתפצלה בגלל מחלוקת על ה'ממשיך' • פרק ד'
- כשהערבים פטרו את הספרדים מחובות האשכנזים • פרק ה'
- כשהבגדים הצ'אלמרים הצילו את המוסלמי • פרק ו'
- הקאפטינס של האשכנזים - בגד מוסלמי?! • פרק ז'
- האם האבות הקדושים - לבשו את ה"זברה"? • פרק ח'
- כשהאבות והאימהות ירדו מהשמיים בליל הסדר • פרק ט'
עוד הוסיף אב"ד בוטשאטש שכל תבנית הקפטין היא על פי תורת הסוד, הוא כולו עשוי מכ"ו חתיכות כמנין הוי"ה, הפסים בשרוולים הם עגולים כתפילין של יד, והפסים בחזית הם לאורך כתפילין של ראש - ראה עוד פרטים בסידור "תפילה לדוד" עניני שבת אות ח את השינויים האמורים מהלבוש המוסלמי לצ'אלמרי.
מסתבר שנושא זה של שינוי בגדים מפאת תשלום לגוים כבר ארע בתקופתו של הרדב"ז - הגאון רבי דוד בן זמרא, רבה הנודע של מצרים וצפת, שפסק לאחר שנשאל האם מותר לעולים לארץ ישראל ללבוש בגדי עכו"ם כדי להימלט ממס? והשיב הרדב"ז ש"אסור גם אם יפסיד ממון מרובה"[1].
גישה שונה פסק הרמ"א שכל האיסור ללבוש בגד גוים הוא לשם פריצות, אבל לשם תועלת אין בעיה, וא"כ נראה שבמקרה שלנו שהוא כדי להימלט מחובות, בוודאי שמותר לעשות כן.[2]
למעשה בגדי המוסלמים נהפכו לסימן הכר של הצ'אלמרים, ואף הרה"ק רבי אהרון ראטה כשעלה לירושלים הוא שינה מבגדי חו"ל, והחל ללבוש את בגדי הזברא המפוספסים.
מבהיל שבגדים אלו כמעט וביטלו שידוכים, הובא בספר "זכור לאברהם"[3] מעשה שהיה על חתן וכלה שעמדו להינשא, אולם השידוך כמעט והתפוצץ עקב כך שהחתן לא הסכים ללבוש את בגדי הטורקים, והצד השני התעקש על כך, וברגע האחרון לאחר שכנועים רבים החתן שוכנע והסכים.
- לקריאה נוספת:
עידו הררי, "אשכנזים ערבים? – קירבה והתבדלות ב'יישוב הישן' בירושלים", זמנים – רבעון להיסטוריה, גיליון 135 (ינואר 2017), עמ' 22-33
אברהם יערי מסעות ארץ ישראל — של עולים יהודים מימי הבינים ועד ראשית ימי שיבת ציון, תל אביב: המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית, 1946.
רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות, ספר אשרי האיש, ירושלים: דפוס ברסלב, תרפ"א. ישעיה אשר זעליג מרגליות, ספר עמודי ארזים, ירושלים: דפוס המערב, תרצ"ב
מאה שנה בירושלים: מזכרונות איש ירושלים, 1964 ,עמ' 28.
רבי יהוסף שווארץ, ספר תבואות הארץ, הוצאה שלישית בעריכת אברהם משה לונץ, ירושלים: הוצאת העורך, תר"ס
רבי יהוסף שווארץ, בשערי ירושלים - תעודות לתולדות ירושלים ותושביה, הוצאת כתבי רבי יהוסף שווארץ, תשכ"ט.
רבי שמעון מרגליות, ספר אזמ"ר בשבחין — תולדות הרב החסיד המקובל ר' ישעיה אשר זעליג מרגליות זצ"ל, תשס"ג, עמ' יא-יג
[1] שו"ת ח"ד סימן ס"ה
[2] שולחן ערוך יו"ד הלכות חוקות העכו"ם סימן קעח
[3] עמוד 36
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com