פרק ו': אנו עסוקים בסיפור בריחת האשכנזים מירושלים לפני 301 שנים, עקב החובות לערביי ירושלים של האשכנזים, תלמידיו השבתאים של ר' יהודה חסיד וחיים מלאך, מה שגרם להם להתחפש בבגדים של ספרדים, וכך להתגורר בירושלים בזהות בדויה.
- הקשר בין משיח השקר ללבוש הירושלמי • פרק א'
- כך נלחמו גדולי ישראל ב'כת השבתאית' • פרק ב'
- המלחמה של היעב"ץ כנגד ה'שבתאים' • פרק ג'
- ה'כת' שהתפצלה בגלל מחלוקת על ה'ממשיך' • פרק ד'
- כשהערבים פטרו את הספרדים מחובות האשכנזים • פרק ה'
מסתבר שלא רק אהבת ירושלים גרמה לאשכנזים להתחפש בבגדי תורכים, אלא גם מגיפות ואסונות כפי שמעיד ר' יהוסף שוורץ שלאחר מגיפה בגליל ברחו האשכנזים לירושלים, והסתננו אליה עם ביגוד ספרדים: "בשנת תקע"ב (1812) הייתה מגיפה גדולה בגליל העליון והתחתון,ויברחו גם האשכנזים לעיר הקדש ירושלים וישימו נפשם בכפם להראות בעיר וכבר נשכחה שנאת הישמעאלים... ומעת ההיא והלאה באו אשכנזים לירושלים. מהם לבשו בגדי הספרדים להתנכר".
עוד מכתב שכתב הרב שוורץ נותן לנו להבין שהיו ימים, שלא עניבה מהודרת או כובע בורסלינו מהודר היו לשם ולתהילה, אלא דווקא בגדי טורקים, וכך כותב שוורץ: "עוד לפני שנים מועטות היה אדם אירופאי, לבוש בגדי המערב, נתון לעלבון פומבי ולפגיעות מצד ההמון מטעם זה ראיתי את עצמי אנוס בבואי לארץ, להחליף את בגדי הגרמניים בבגדים תורכיים".
בצפת לעומת ירושלים, האשכנזים נשארו לבושים בבגדים אירופאים, ולא של תורכים כאחיהם הירושלמים, - ארע שהבגדים התורכים גרמו להצלת נפשות בעת הפוגרום הנודע בשנת תקצ"ד (1834) כשהדרוזים התנפלו על יהודי צפת, מה שגרם להם לברוח לכפר עין זיתון. - מסופר שרבי ישראל משקלוב רבה של קהילת הפרושים בגליל, שלח קבוצה מתלמידיו לצפת כשהם מחופשים בבגדי מוסלמים, כדי להביא מזון ותרופות לבני הקהילה.
מסתבר שבצפת בגדי מוסלמים מצילים יהודים, בירושלים בגדים צ'אלמרים מצילים מוסלמים, והסיפור המרתק הוא כך לטענת כותביו: שבת אחת הסתערו קבוצה של יהודים, על ביתו של מוסלמי, ורצו להורגו. או אז הגיע לביתו הגאון ריא"ז מרגליות לביתו של אותו ערבי, הלבישו בשטרימל וקאפטע, וכך הגניבו אותו לבית הכנסת.
בשל העסיסיות, נביאו כלשונו כפי שמספר בנו של ראי"ז מרגליות:
"בשבת אחת השתוללו החלוצים [קבוצה של ציונים פורקי עול תורה] ודפקו על הדלת של הערבי בכוונה להרגו יחד עם אשתו. התחוללה מהומה גדולה בחוץ, ובקשו ממנו ]מהרב מרגליות], שהיה אז אברך צעיר, שיבוא לעזור, בא ועמד ליד הדלת ומיד כשפתחו את הדלת בתוך המהומה הלבישו את הערבי שטריימל וקאפטן והלך לבית הכנסת ולא ידעו החלוצים מי הוא הערבי"[1] .
לקריאה נוספת:
עידו הררי, "אשכנזים ערבים? – קירבה והתבדלות ב'יישוב הישן' בירושלים", זמנים – רבעון להיסטוריה, גיליון 135 (ינואר 2017), עמ' 22-33
אברהם יערי מסעות ארץ ישראל — של עולים יהודים מימי הבינים ועד ראשית ימי שיבת ציון, תל אביב: המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית, 1946.
רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות, ספר אשרי האיש, ירושלים: דפוס ברסלב, תרפ"א. ישעיה אשר זעליג מרגליות, ספר עמודי ארזים, ירושלים: דפוס המערב, תרצ"ב
מאה שנה בירושלים: מזכרונות איש ירושלים, 1964 ,עמ' 28.
רבי יהוסף שווארץ, ספר תבואות הארץ, הוצאה שלישית בעריכת אברהם משה לונץ, ירושלים: הוצאת העורך, תר"ס
רבי יהוסף שווארץ, בשערי ירושלים - תעודות לתולדות ירושלים ותושביה, הוצאת כתבי רבי יהוסף שווארץ, תשכ"ט.
רבי שמעון מרגליות, ספר אזמ"ר בשבחין — תולדות הרב החסיד המקובל ר' ישעיה אשר זעליג מרגליות זצ"ל, תשס"ג, עמ' יא-יג
[1] רבי שמעון מרגליות, ספר אזמ"ר בשבחין — תולדות הרב החסיד המקובל ר' ישעיה אשר זעליג מרגליות זצ"ל תשס"ג, עמ' יא-יג
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com