פרק י"א: "מה מאושר הייתי לו זכיתי שיהיה חלקי בין המרבים בנים בונים בארצנו הקדושה", כך כתב ראש ישיבת סלבודקה בעשור האחרון לחייו.
בפרק הקודם דנו האם הגרמ"מ אפשטיין ראש ישיבת סלבוקא חברון עלה מרצונו לארץ ישראל, או נדחף לכך בעל כורחו?
- כש"חברון" נטעה יתד בעיר חדרה • פרק א'
- הגרמ"מ אפשטיין "עלה בכוח" לישראל? • פרק ב'
- "אגודת הסתרים" שפעלה באם הישיבות - וולוז'ין • פרק ג'
- "החתן שלקח את הנדוניה מהשווער להקים ישוב" • פרק ד'
- הקמת חדרה והפעיל ש'שיקר' על המייסדים • פרק ה'
- מדוע הדמויות שהקימו את העיר חדרה - חרדיות?! • פרק ו'
- למה ישיבת 'סלבודקה' קמה בחברון ולא בחדרה? • פרק ז'
- התוכנית האגדית ליישוב חברון - שנגנזה • פרק ח'
- האושר של "העילוי מבקשט" ב"בניין הארץ" • פרק ט'
- היכן השקיע הגרמ"מ אפשטיין את כספי הנדוניה? • פרק י'
נענה על כך בעזרת מכתב בכתב ידו שפורסם בתאריך ו' אלול תשע"ט במוסף שבת קודש של "יתד נאמן" במסגרת כתבה על ישיבת סלבודקה, הובא מכתב בכתב ידו של הגרמ"מ אפשטיין, נביא ציטוטים:
"עלייתה של ישיבת כנסת ישראל- סלבודקה לארץ ישראל, היה אחת מתחנות הדרכים של ההתיישבות החרדית בארץ הקודש. היתה בכך כוונת מכוון, וכך כתב מרן הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין לשאר בשרו רבי צבי פסח פרנק בתאריך ט"ז באייר תרפ"א (1921) [ארבע שנים לפני עלייתה של ישיבת סלבודקה י"ש] על המחשבה לעלות לארץ הקודש: "אסור להשאיר את מפעל ההתישבות לציונים.. ברור לנו כי בנין הארץ תלוי אך בקיום לימוד התורה, ורק אם ה' יבנה בית יהיה בנוי, ולדאבון לבנו בונים אלה שבניניים ורוחם הוא הירוס לבנין הארץ. ועל כן לדעתי החובה לשתול עתה ארזי התורה בכרם ישראל להרבות ולהגדיל רוח וכבוד התורה בעיר הקודש ועל כן מה מאושר הייתי לו זכיתי שיהיה חלקי בין המרבים בנים בונים בארצנו הקדושה". עד כאן דבריו.
***
כתבי ידו של הגרמ"מ אפשטיין העוסקים בחלקו בהקמת העיר חדרה, נחשפים
בפרקים הקודמים עסקנו בעלייתו של הגרמ"מ אפשטיין וביסוד העיר חדרה ביחד עם עוד שלושה תלמידי חכמים מהעיר ריגה, וקובנה.
בידינו מכתב בכתב ידו של הגרמ"מ אפשטיין לשאר בשרו הגאון רצ"פ פרנק אודות נחלתו בעיר חדרה (שיש מקורות לכך שהיה לו 360 דונם[!])
"בע"ה, רב ברכה לכבוד ש"ב הרב הגאון המפורסם.. יראת ה' היא אוצרו.. רבי צבי הירש פסח פרנק שליט"א מורה צדק בעיר הקודש ירושלים תובב"א.
"מכתב הדרת כבודו קבלתי, ומקירות ללבי הנני נותן חמדתי לכבוד הדרת גאונו על עמלו, להציל את נחלתנו מידי הקמים עלינו לעימות.. והדרת גאונו יקיים בזה מצות השבת אבידה, ומצוות מבשרך אל תתעלם".
המכתב נמשך ומשמע ממנו שהגרמ"מ אפשטיין ממנה את שאר בשרו הגרצ"פ פרנק להיות אחראי על נחלתו בעיר חדרה ולדאוג למוכרה: "ותהא ידם כידי, ומכירתם כמכירתי", תוך כדי שישנו דיון על התשלום והעמלות שיקבל על כך הרב פרנק.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com