בשנת 1516, חוקק הדוכס וויליאם הרביעי את חוקי הבירה. הדוכס שככל הנראה חיבב את המשקה, החליט שראוי שלמשקה כה חשוב בחייו יהיו חוקים משלו, וקבע כי בירה יכולה להכיל רק מים לתת שעורה וכשות. החוקים הללו נשמרו בקפדנות עד לאחר מיתתו של הדוכס, כשאז התווספה לרשימה החיטה, וכמעט 400 שנים אחרי הצטרפו גם השמרים.
הזמן שעבר מאז חוקק החוק, גרם ל"פרצות חמורות", עד שכיום כל מבשלת בירה המשתמשת במוצרים רבים מלבד אלו המותרים בחוק, קוראת לעצמה "מבשלת בירה".
כיום מבשלות הבירה משתמשות בשלל תוספות בהליך ייצור הבירה, בהן תבלינים, עשבים ופירות. התבלינים מגורדים דק דק בטרם מצטרפים למשקה שמתבשל לו, כששלב הכניסה שלהם הוא ממש לקראת סוף הבישול וזאת בכדי שהתוספים לא יאבדו מטעמם.
בבלגיה אוהבים לתבל את הבירה בפירות וירק, שאותם סוחטים אל תוך הבירה המתבשלת, או ממש לאחר שהבירה כבר מוכנה לשתיה. אלא שאת הדברים שמרכיבים את המשקה האהוב הזה לא תצליחו לדמיין.
הבירה הכי פופולרית בבלגיה "הוגארדן" מתובלת בלא פחות מאשר כוסברה וקליפות תפוז. לסמואל אדמס החביבה באמריקה ישנה בירת שוקולד בוק המכילה שבבי קקאו קלויים. קסטיל רוז' וקריק מוסיפים דובדבנים לרוב וליפמנס הבלגית גם היא משווקת בירות המשלבות דובדבנים, אוכמניות , תות ופטל
אם אתם עדיין לא מופתעים מהרכיבים, כדאי שתציצו ברשימת התבלינים מהם מיוצרות הבירות, סתם במידה ויפול עליכם ביקור ותתקעו בלי בירה בבית: קינמון, ציפורן, אניס, לבנדר, לענה, זעתר, וניל, קמומיל, פלפל שחור, כמון, זאנגוויל, בזיליקום, זרעי חרדל, ולימונית.
אז בפעם הבאה שאתם לוגמים מהספל להנאתכם נסו לזהות לפחות תבלין אחד.