הבירה, המשקה האלכוהולי הנפוץ בעולם, היא אחת מההמצאות היותר ותיקות שקיימות בשוק, ושורשיה נעוצים מזה אלפי שנים, באזורים שונים בעולם, ביניהם מצרים העתיקה. לעומת זאת, הבירה בצורתה הנוכחית כפי שהיא מוכרת לנו כיום, ואחסונה בבקבוקי זכוכית החלו רק במאה ה-19כאשר יצרניה החלו להבין שהזכוכית מסייעת בשמירה על טריות המשקה.
אולם צבעי הבקבוקים האהובים האלה לא תמיד היו ירוקים או חומים כל כך. תחילה אוחסנה הבירה בבקבוקי זכוכית שקופה רגילה, אך למרבה הזוועה ומבוכת היצרנים לאחר זמן מה היא החלה להסריח ולקבל טעם וריח בלתי נסבלים. הכמות הבלתי מבוטלת של הבירה שירדה לטמיון פגשה את היצרנים בלתי מוכנים בעליל, ומן הסתם גרמה להם להשקיע את עצמם במעט טיפות הבירה הטריות האחרונות שעוד נותרו לפליטה, אולם בירור קצר העלה את הסיבה הפשוטה לתקרית המביכה. במילה אחת: הכשות.
אם אי פעם ייצא לכם לבהות מבעד לאדי האלכוהול ברשימת הרכיבים שעל בקבוק הבירה, תתקלו ברכיב התמהוני העונה על השם הזה. ה'כשות' הוא למעשה פרח, קרוב משפחה מרוחק של צמח הקנאביס החולק עימו מספר תכונות משמחות ומרחיבות דעת, ותפקידו בבירה הוא בעיקר להפוך אותה ממים ושמרים למשקה המסוים והאהוב הזה.
תפקידו המשני של הכשות הוא לשמש כחומר משמר אולם עיקר משימתו היא לספק את המרירות האפיינית שהופכת אותך ליותר ויותר צמא ככל שאתה מתקרב לסיום הבקבוק הראשון... ואז השני... והשלישי... לשמחת היצרנים והסביבה. האחראים לכל הסיפור הזה הם ה"איזוהומולונים", חומרים מרירים המצויים ב'כשות', שבתנאים מסוימים מגלים צדדים הרבה פחות ידידותיים שלהם.
כאשר ה"איזוהומולונים" נחשפים לשמש בסביבה עשירה בוויטמין B2 הם הופכים לחומר הדומה לזה שנמצא בהפרשות של בואש, שהם כידוע, לא חוויה מסעירה. למרבה הצער, השמרים, חבריהם של ה"איזוהומולונים" ברשימת רכיבי הבירה מפוצצים בוויטמין B2 מה שבהחלט מסביר את הריח הרע שקבלה הבירה כאשר היא אוחסנה בבקבוקי הזכוכית השקופה. לאחר שהיא נחשפה לשמש היא פשוט הבאישה. כפשוטו.
הפתרון הגיע בצורת בקבוקי הבירה המוכרים לנו היום; זכוכית כהה. הצבע הכהה של הזכוכית מונע מרוב קרני השמש לחדור אל המשקה ולחולל בו שמות, ומאריך את חיי המדף של המשקה המשמח. הזכוכית החומה עושה את העבודה בצורה הטובה ביותר כשהיא מסננת ביעילות את הקרינה האולטרא - סגולה שמזרזת שלל תהליכים כימיים ידועים לשמצה. מהסיבה הזאת בדיוק מיוצרים שלל תרופות ותמציות טעם בבקבוקי זכוכית חומה.
הבקבוקים הירוקים נכנסו לתמונה לאחר מלחמת העולם השנייה והפכו פופלארים בשל מחסור בזכוכית חומה.