טיפים להתמודדות עם אנשים שמתקרבנים

אנשים עם מנטליות קורבנית לעתים קרובות מסרבים לקחת אחריות על הבעיות שקורות בחייהם ומצפים מאהוביהם להציל אותם בכל פעם שמשהו משתבש. העניין הוא שלכולנו יש בעיות משלנו ולכן, כשמישהו מעמיס על כתפינו את הבעיות שלו, אנו עלולים להרגיש מרוקנים ומותשים נפשית.

לדברי הסופרת, ד"ר ג'ודית אורפלוף, קורבנות קבועים הם למעשה שואבי אנרגיה. טיפוסים אלו נוטים להיות דרמטיים, נזקקים ודורשים כמויות בלתי נדלות של תשומת לב. אם אתם חושדים (או יודעים) שמישהו בחייכם משתייך לסוג שמשחק תמיד את תפקיד הקורבן, המשיכו לקרוא לקבלת שלושה טיפים להתמודדות איתו, מתוך ספרה המרתק של אורפלוף:

1. הציבו גבולות חומלים וברורים

זה לא שאתם לא רוצים שהאנשים סביבכם יהיו מאושרים, זה פשוט לא התפקיד שלכם להיות המטפלים שלהם. אם מישהו בחייכם משחק בעקביות את דמות הקורבן, נסו להבהיר לו שבעוד שאתם לגמרי בצד שלו, אתם לא תמיד יכולים להיות שם (שוב, יש לכם את החיים שלכם ואינכם ברי סמכות לטפל בו). אורפלוף גם מציעה להציב גבולות פיזיים כדי לאותת שאתם לא במקום להקשיב לו כשהוא מלין במשך שעה ארוכה על משהו שאין לכם שליטה עליו. "נסו בעדינות להעביר לו מסר שאינכם פנויים כרגע ותשמחו להקשיב לו לכשתתפנו".

2. השתמשו בשיטת שיחת הטלפון בת שלוש הדקות

אוקיי, זה די גאוני. שיטת שיחת הטלפון של אורפלוף בת שלוש הדקות הולכת כך: "הקשיבו בקצרה ואז אמרו לחברכם או לבן המשפחה שלכם, 'אני תומך בך, אבל אני יכול להקשיב רק לכמה דקות אם אתה מדבר על אותן בעיות. אולי תוכל להפיק תועלת ממציאת מטפל שיעזור לך'. שווה לנסות, לא?

3. אמרו 'לא' בחיוך

זוהי דרך יעילה לעצור את תלונותיו של הקורבן לפני שהן באמת יוצאות משליטה. בוא נניח שעמית לעבודה עומד לפצוח במונולוג של 45 דקות על כמה הוא ממתין לקידום שמגיע לו לגמרי בצדק ומתעכב כבר מספר חודשים.

במקום לומר, "אני לא יכול לדבר על זה כרגע", או להקשיב למען הנימוס, אורפלוף ממליצה לומר משהו כמו: "מחזיק לך אצבעות שזה יקרה במהרה. תודה שהבנת שאני באיחור רציני ועלי לחזור לעבוד על הפרויקט שלי". עם חברים ובני משפחה, היא מציעה להזדהות בקצרה עם הבעיה שלהם, אבל אז לומר "לא" בחיוך על ידי שינוי הנושא ולא עידוד התלונות שלהם.