פרק ה': בפרקים הקודמים ביקרנו ב'תל עזקה', בו אירע הקרב הראשון של דוד המלך עם משפחת גוליית הפלישתי, והקשנו מי הרג את גוליית, שכן ישנם מקורות בהם כתוב שאֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי הרג אותו, ולא דוד המלך.
בפרק הנוכחי נענה על כך:
מובא במסכת סנהדרין צ"ה: שאל הקב"ה את דוד, עד מתי יהיה עוון זה בידך, שעל ידך נהרגה נוב עיר הכוהנים, דואג האדומי נטרד מהעולם הבא, ועל ידך שאול ושלושת בניו נהרגו? ענה דוד לקב"ה, שאמסר ביד אויב.
- טיול לבין הזמנים: הנוף המרהיב ב'תל עזקה' • פרק א'
- טיול לבין הזמנים: הנס המופלא ב'תל עזקה' • פרק ב'
- הנס; אבני ברית המילה שניצחו את גוליית • פרק ג'
- הנס ב'תל עזקה'; מי באמת הרג את גוליית? • פרק ד'
או אז הגיע השטן בפני דוד המלך בדמות צבי, ורצה דוד לצוד אותו, והתחמק ממנו הצבי, ודהר אל ארץ פלישתים, שם הרחק מארמונו של דוד, ראהו ישבי בנוב, אחי גוליית הפלישתי, ואמר: "הנה זה שהרג את אחי!", מיד תפסו הפלישתים את דוד, וקשרוהו תחת קורת בית הבד, וארע נס גדול, ואבני המכבש התרככו, ודוד המלך לא נמעך ביניהן.
הנס המשיך, ויונה ראתה את דוד בצרתו, ועפה ובאה אל אבישי בן צרויה שר הצבא, שהגיע באופן מידי ע"י קפיצת הדרך למקום האירוע, לאחר שעורפה ניסתה להורגו באמצעות זריקה של פלך של צמר, הרג אבישי את ערפה, אמם של ישבי וגוליית.
כשהגיע אבישי בן צרויה למקום, הבחין בו ישבי בנוב, ומיד חשב לעצמו שהרי דוד ואבישי, הם שניים, ובוודאי שהם יגברו עליו, ולכן הוא זרק את דוד כלפי מעלה, והרים את חניתו כדי שתקבל את גופו של דוד ותהרוג אותו. מיד אמר אבישי שם קדוש - ודוד נעצר בשמים.
ואם ישאל הגולש, מדוע דוד המלך בעצמו לא אמר "שם קדוש" ויחלץ עצמו מישבי בן נוב? על כך עונה הגמרא שדוד המלך לא אמר בעצמו את השם הקדוש - כי אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים[1].
לאחר שדוד המלך ירד בזהירות מהשמים, מיד נמלטו דוד ואבישי בן צרויה לעבר ארמונו של דוד באזור ירושלים, כדי להימלט מישבי בנוב שהחל רודף אחריהם.
כאשר הגיעו דוד ואבישי בן צרויה לכפר קובי, אמרו לעצמם "קום ביה" – נקום עליו ונהרגהו (רש"י מוסיף שבעלי הגמרא היו בקיאים בשמות של כפרים וידעו היטב על איזה מאורעות נקראו בשמם), אח"כ, כאשר הגיעו אל ביתר, אמרו לעצמם בצער שלא יוכלו שני גורים (בארמית "בי תרי") להרוג אריה, ולכן הזכירו לו את מיתת אמו ומיד תש כוחו, קמו שניהם דוד ואבישי, על ישבי בנוב, והרגוה.
וזה מה שנאמר על דוד "וַיַּֽעֲזָר־לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵֽׁי־דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֙נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל"[2]:
ממעשה זה מבואר, שאכן דוד המלך הוא זה שניצח את גוליית ואחיו. להשלמת המעשה, חז"ל כותבים לנו מיקום גאוגרפי מדויק, של המקום, והוא - הכפר קובי ליד העיר ביתר העתיקה, ("אמר אבישי.. כי מטא קובי אמרי קום ביה, כי מטא בי תרי", כפי שפירש רש"י שהוא שם מקום בין ארץ פלישתים לירושלים).
בפרק הבא נחשוף את אותו מקום, כפר קובי העלום שם אירעו לאבותינו ניסים ונפלאות.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
[1] ראה מקבילות בדורינו בעת במגיפה הקורונה גבי ההבטחות למי שיצביע בבחירות למפלגה הנכונה שינצל מהנגיף, ואת שארע בסוף, שתרצו גדול"י שאין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים.
[2] שמואל ב פרק כא פסוק יז