סדרת הכתבות על קברו של אהרן הכהן עוררה הדים רבים בקרב הציבור התורני, ומספר ת"ח שלחו לי מקורות חז"ל נוספים, על מנת להעלות את המודעות לדברי חז"ל הקדושים שאינם ידועים לכלל הגולשים היקרים.
- א' באב: 3,293 שנים לפטירת אהרן הכהן • פרק א'
- הפתעה בקבר אהרן הכהן: "ריח טוב נודף" • פרק ב'
- הפזמון הבדואי שנכתב לכבוד אהרן הכהן • פרק ג'
- המוסלמי שקיבל שליחות לבנות את קבר אהרן • פרק ד'
- האם קברו של אהרן נמצא שעתיים מבני ברק? • פרק ה'
• • •
חז"ל מבארים בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב)[1] שקברו של משה רבנו נעלם, כדי שלא יהיה לבית עבודה זרה: "ומפני מה לא נודע קבורתו של משה כדי שלא יהיו ישראל הולכין ומניחין שם בית המקדש ומזבחים ומקטרים שם. וכדי שלא יטמאו אומות העולם את קברו בפסיליהם ובתועבותיהם".
ובילקוט שמעוני[2] מבארים חז"ל שהבטחתו של הקב"ה למשה רבנו שמערתו תעלם, היא כמו שמערת קברו של אהרן נעלמה [!] וכך ההבטחה: "וכשם שנתעלמה מערה של אהרן ולא נודעה, כך לא תוודע מערה שלך, שנאמר: 'ולא ידע איש את קבורתו'".
• • •
בלוח "דבר בעתו" היוצא לאור בבני ברק בעריכת הגאון רבי מרדכי גנוט, שהוא הלוח המקיף ביותר שיש בימינו, שיוצא מעל 40 שנים, ובו נחקרו מאות מנהגים ויארצייטים (מעל 1500 עמודים!) נכתב[3] על יום א' באב, יארצייט של אהרן הכהן, מספר הערות חשובות.
אחת מהן הייתה שיום פטירתו של אהרן הוא: "היארצייט היחידי שנזכר בתנ"ך, ולדעת הרלב"ג, הוא ב-א' שבט... ואם נתגלעה מחלוקת ביארצייט היחידי שבתנ"ך, אין פלא שישנן ספיקות ביומי דהילולא דצדיקיא".
הרב גנוט לא נתן דוגמאות לאיזה ספקות כוונתו, אולם אחד ההילולות המפורסמות ביותר ששנויות במחלוקת לגבי התאריך, הוא היארצייט של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, שבעבר הובא בקובץ ישורון מאמר נרחב שמוכיח שאין יודעים אימתי יום פטירתו של רשב"י.
ממשיך לוח 'דבר בעתו' ומצטט את ה'ילקוט שמעוני' שהמערה נעלמה, וכותב בעוקצנות: "ואם כן תמוהה נהירת רבים להר הר ההר (ג'בל ארון) של ימינו...".
אומנם לוח דבר בעתו אינו מזלזל (ח"ו) בעולים לציון אהרן בירדן, ומביא ציטוט של המהרי"ל דיסקין (שהובא בספר "אדמת קודש"): "כל המקומות הקדושים המקובלים על כלל ישראל, נאמנים ומוצקים ואינם צריכים כל עדות וראיה, וכל שכן אותם שהעידו עליהם עמודי עולם, והמתעקש ומטיל ספקות באחד מהם וגם יעלה ספקותיו לזולתו - שוטה, רשע וגס רוח, ובכלל מונע את חברו מלעשות מצוה להתפלל שם".
יש לציין שספר "אדמת קודש" בעצמו, מפקפק בקברי צדיקים, לדוגמה לגבי מיקומו של קבר שמואל הנביא, הוא קובע שהוא אינו נמצא במסגד המפורסם בפאתי רמות בשם "נבי סמואל" (בערבית: אַ-נַבִּי צַמְוִיל).
כאגב נציין שנגד ספר "אדמת קודש" כתב הרב יוחנן שבדרון בקובץ בית אהרון וישראל מאמר נרחב בו נטען שבעל "אדמת קודש" טעה, וברור שאתר נבי סמואל, הוא קברו העתיק מלפני אלפי שנים של שמואל הנביא.
אנו לא נתערב במחלוקת בין גדולי ישראל, רק נציין שלשני הצדדים ראיות והסכמות. על ספר "אדמת קודש" נכתבה הסכמה מאת הגרי"ח זוננפלד, הרידב"ז, הגראי"ה קוק, ומהרי"י דיסקין.
[1] דברים פרשת וזאת הברכה דף סח עמוד א
[2] פרשת מסעי, פ' לג לה
[3] עמוד 1337
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com