האופי שלנו ואיך שאנו מתנהגים או מגיבים לסיטואציות מסוימות קשור ישירות לילדותנו, (מזווה עמוס לעייפה, כי גדלנו עם מחסור, מישהו?). למה שראינו, נאמר לנו ולמדנו מהמורים והקהילה שלנו יש אפקט על מערכת היחסים שלנו עם כסף ועל האופן שבו אנו מוציאים אותו.
לעתים קרובות, איננו מודעים לאופן שבו חוויות אלו משפיעות על חיינו ברמות הקטנות ביותר. אחד הסיפורים שחולקת הסופרת כריסטין פלאט במדריך שכתבה "חיים עם פחות", מבהיר היטב את הנקודה הזו ועוסק בזוג ששמם בישראל, לצורך העניין, יעל ויצחק.
יצחק נוהג להשתמש בהרבה סבון כלים כאשר הוא שוטף אותם. "יום אחד", שיתפה אשתו, "חלפתי ליד המטבח, יצחק בדיוק הדיח כמה צלחות וראיתי איך הבועות ממש עולות על פני הכיור! אני פשוט לא יודעת למה הוא צריך להשתמש בכל כך הרבה סבון כלים ולעשות בלגן כזה, אז שאלתי אותו על האובססיה שלו לבועות סבון והוא סיפר שלמרות שכיום הוא איש מצליח ועשיר, קשה לו לשכוח את הימים שבהם סבתו גידלה אותו בדוחק ובכל פעם ששטף את הכלים, היא נתנה לו להשתמש רק בכמויות קטנות של סבון כלים, שהספיקו כדי לנקות, אך לא כדי ליצור בועות. אז עכשיו, כשהוא מבוגר, הוא קונה את סבון הכלים הטוב ביותר ונהנה ליצור בועות כאוות נפשו".
כאשר אתם מתחילים לבחון מדוע יש לכם יותר ממה שאתם צריכים, חשבו על איך חוויות ילדותכם השפיעו במודע או שלא במודע על התנהגויותיכם ועל מה שההורים שלכם קבעו שצריך לרכוש וכיצד הם ניהלו את הקניות שלהם. נסו להיזכר כיצד הם תעדפו את הוצאות הבית על פני צרכיהם האישיים. שימו לב כיצד נסיבות חייכם בשפע או במחסור עשויות להשפיע על ההחלטות הנוכחיות שלכם.
לסיכום, הנה 5 שאלות שכדאי לכם לשאול את עצמכם:
האם דיברו בגלוי על הוצאות כספיות וחסכונות בביתכם? אם כן, האם הדיון היה בריא או מקור לוויכוח?
קיבלתם דמי כיס? אם כן, האם הייתם צריכים "להרוויח אותם" או שהן ניתנו בחופשיות?
כיצד חגגה משפחתכם אבני דרך והישגים מרכזיים? זכיתם בכסף, במתנות?
מה המשפחה שלכם עשתה בשביל הכיף? אילו חוויות נחשבו לפעילויות קבועות ואילו נחשבו כ"פינוק"?
האם אתם יכולים לזהות צרכים ורצונות בלתי מסופקים מילדותכם? אם כן, כיצד הם הופיעו בבגרות ו/או באילו דרכים אתם מוצאים את עצמכם מנסים לפתור אותם?