רובנו העברנו את ימי גיל ההתבגרות עם גשר, רסן או קוביות על שינינו ולאחר כמה שנים כואבות, בשעה טובה, הסתיים הטיפול. איזו תחושת הקלה ליוותה אותנו, סוף סוף ניפטר מהפלטה ומ"פסי הרכבת" שהיו בפינו ונקבל חיוך של מיליון דולר, כזה שעליו חלמנו רבות.
לחלקנו הוצמד קיבוע מתכתי מאחורי השיניים למען נצירת תוצאות היישור לעד וגם אם לא, קיבלנו במתנה קופסת פלסטיק עם סד ונתבקשנו להשתמש בו מדי לילה. בכנות, הפסקנו לעשות זאת לפני פרק זמן לא מבוטל ואין לנו מושג היכן הוא. מזדהים? הגיע הזמן להקשיב, פן יהיה מאוחר מדי.
לטענת המומחים, פיסת הפלסטיק-מתכת הכעורה הזו, נועדה למעשה להרכבה למשך שארית החיים ולא רק בחודשים או בשנים הראשונות לאחר הטיפול.
האגודה הבריטית האורתודונטית קובעת כעת כי למעשה יש להרכיב את הפלטה המציקה הזו לנצח, כדי למנוע משיניכם לחזור למצבן המקורי. לדברי המומחים, לשיניים שלכם יש למעשה זיכרון לא רע בכלל והן מתחילות לשוב חזרה לפוזיציה המקורית שלהן, של טרום גיל העשרה.
מחקר מצא שכשבעים אחוז מהמטופלים שעברו יישור שיניים במשך שנה או שנתיים, נזקקים לטיפול עשר שנים לאחר מכן. המחקר מדגיש גם כי לאנשים שלא מרכיבים את שומר המצב שלהם לפחות פעמיים בשבוע, לא יהיו שיניים ישרות עשור לאחר מכן.
האורתודנט סיימון ליטלווד אמר ל"מייל אונליין" כי: "בעבר חשבנו שברגע שמטופלים יגיעו לגיל מסוים, השיניים שלהם בסופו של דבר יהיו יציבות - עכשיו אנחנו יודעים שזה לא נכון, לשיניים יש פוטנציאל להמשיך לנוע לאורך החיים - זה כמעט כמו תופעת הזדקנות רגילה".
אז קדימה, הרכיבו את הריטיינר שלכם, זה בטוח עדיף על יישור שיניים חוזר בגיל בוגר. לא כך?