'הסיגד': המנהגים המפתיעים של האתיופים

בפודקאסטים 'דיבור היסטורי', מבית 'כיכר השבת', אנחנו עוסקים בנושאים מעניינים, מרתקים ובאירועים משמעותיים שראו לעם ישראל במהלך מאות השנים האחרונים וגם בדמויות היסטוריות שעיצבו את 'דמות היהודי', כפי שאנחנו נראים היום.

חג הסיגד לקוח מספר נחמיה, פרק ט' פסוק כ"ד. סיגד זה מלשון בגידה - "דסיגדנא קמיא", יהודי אתיופיה נהגו לחגוג את החג הזה 49 יום לאחר חג הסוכות אז הם היו עולים להר הגבוה, כל זה בדומה למעמד הר סיני שגם בני ישראל היו צריכים הכנה של 49 יום, שזה יוצא בכ"ט בחשוון.

איך אתם חוגגים היום את החג?

היום אנחנו עולים לארמון הנציב, שם זה משקיף על הר הבית ואנחנו עושים יום תפילה והשתחוויה לקדוש ברוך ואנחנו מתפללים לביאת הגאולה השלמה בקרוב.

מה זה ומה תפקידו של "הקייס"

הקייס הוא הסמכות הרוחנית של הקהילה, זה מקביל לכהנים הגדולים שהיו בבית המקדש הראשון. כמו שמצינו במסכת ברכות: כי בכמה מקומות בקשו לקבוע את קריאת עשרת הדברות יחד עם קריאת שמע, כשם שהיה בבית המקדש אולם "כבר בטלום מפני תרעומת המינים". רש"י כותב (ד"ה מפני), שהכוונה היא כדי שלא יאמרו לעמי הארץ, ששאר התורה אינה אמת

אך אצל בני העדה האתיופית, המנהג נשאר ועד היום, בכל טקס, כדוגמת בציעת הפת וכו', צריכים להגיד את עשרת הדיברות, רק בגלל שאנחנו גלינו לפני חורבן בית ראשון המנהג הוותיק הזה נשאר בידנו עד עצם היום הזה ולא בוטל כמו אצל יתר בני העם היהודי.

אחד מהאנשים שעובד איתי, שאל אותי, האם היה לנו סידור באתיופיה שמתוכו התפללנו, שאלתי אותו בחזרה, כמו יהודי טוב, ממתי עם ישראל התחיל להתפלל לפי הנוסח המקובל כיום? והוא נאלם דום.

למעשה, מי שבאמת תיקן, זה אנשי כנסת הגדולה ור' שמעון בן גמליאל שישב ביבנה סידר את הנוסח. היום, אנשים לא מבינים מי זה יהודי אתיופיה וטוענים שיש לנו כל מנהגים מוזרים אך למעשה זה המנהגים הכי ישנים כמו שעם ישראל נהג בימי בית ראשון.

עוד שאלה שנשאלתי, חסיד גור שאל אותי בכותל המערבי, הוא ראה את הקייסים מסתובבים עם הגלימות והתוף והוא חשב שמדובר על נוצרים. אמרתי לו הרי כבודו מתפלל כל בוקר "הללו את ד' במחול, הללו בצלצלי תרועה" אז זה מה שבעצם עושים והוא נדהם ואמר לי באמת לא שמתי לב.

אנחנו במהלך 2,500 שנה שימרנו במדויק את הזהות היהודית ובשונה מקהילות אחרות שום דבר לא הצליח לבלבל את הזהות שלנו.

המנהגים הייחודיים ליהודי אתיופיה

היה בית כנסת באתיופיה?

היה בית כנסת וזה נקרא "צלו - בית", שזה אומר בית תפילה בשפת הגז, שזה שפת היהודים האתיופים. למשל יש תפילה שאומרים בשבת בשפה המיוחדת הזו.

בספרי התורה שהגיעו מאתיופיה, התורה נכתבה שם בשפת הגז, ובכתב אשורית, וזה מחלוקת האם מותר לכתוב את התורה בלשון יוונית או בכל לשון, לא אמורה להיות בעיה הלכתית בזה.

לפי דברי הרב, לאתיופים היה רק מה שנשאר מימי בית ראשון ולמעשה מי שחתם את התנ"ך היו אנשי כנסת הגדולה, נשאלת השאלה, האם היה ליהודים באתיופיה את ספר התנ"ך ואיך הם קיבלו אותו.

התנ"ך במתכונתו הנוכחי, הגיע עם הזמן לאתיופיה היו עולים שהצטרפו והביאו אותו אלינו בשלמותו, אפילו יחד עם מגילת אסתר. ההלכות שלנו נהגנו אותם בעל פה.

ההלכות הייחודיות ליוצאי אתיופיה

יש לנו הלכות שבת שונות, למשל שבשבת אסור לצאת מהבית, אסור לכעוס בשבת כי מי שכועס בשבת מדליק את האש בגיהנם ואנחנו קיבלנו את זה הלכה למעשה.

בשבת היו נכנסים למצב אחר, מחצות היום של יום שישי כבר היו מתכוננים ולא היה יהודי שההין לעשות מלאכה. כאשר שבת נכנסה זה היה עולם אחר לגמרי, לא עשו שום מלאכה לא בבית ולא בחוץ - ובני הקהילה היו מקפידים על כך בצורה קיצונית.

היו דואגים ללכת בשבת עם לחם כי יש עניין לעשות חסד בשבת, לכן גם אדם עני עשה מאמץ אדיר לפני שבת להשיג לחם כדי לתת לנזקקים ולעשות עמהם חסד.

אצלנו יש מעשייה, שהשבת אמרה לקדוש ברוך הוא, יהי שם השם מבורך, וד' השיב לשבת כי כל מי שישמור אותך אני מוחל לו על כל עוונותיו.

לכל שבת היו תפילות מיוחדות, הייתה שבת ראשונה, שבת שניה וכו', כאשר הגיעה השבת השביעית זה שבת שבתון והיה לזה חשיבות על. הם היו מתפללים כל הלילה עד השעה תשע בבוקר. הקייסים היו יושבים ומתפללים תפילה מיוחדת לרגל השבת השביעית. בכל שבת, היה שינוי מהנוסח של התפילה.

באתיופיה קראו בתורה, ואם כן לפי איזה סדר?

בהחלט קראו בתורה באתיופיה, היו קוראים ולפחות פעם בשלוש שנים היו מסיימים את כל ספר התורה ולא כפי שנהוג היום, פעם בשנה.

למה האתיופים לא חיללו שבת גם במקרה של פיקוח נפש

האם לאתיופים היה את המושג של "פיקוח נפש - דוחה שבת"?

בבית חשמונאי, הייתה תקופה שהגויים החליטו לתקוף אותם דווקא בשבת, מכיוון שהיהודים לא נלחמים בשבת. ואנחנו נשארנו עם המנהג הזה שבשבת לא מחללים גם במקרה של פיקוח נפש.

בתקופה הקשה של יהדות אתיופיה - בזמן הגדעונים, הגויים היו מגיעים לתקוף אותנו דווקא בשבת, כי הם ידעו שאנחנו בשום פנים ואופן לא נחזיר מלחמה. ולכן באותה תקופה "הקייסים", החליטו לגזור שמשום פיקוח נפש אפשר לדחות את השבת ולהחזיר מלחמה השערה.

אז לכאורה לפי דבריך גם ברית מילה אסור לעשות בשבת.

כן, האתיופים החמירו לא לעשות ברית מילה ביום שבת, זה הגיע מתוך ההחמרה ודקדוק בהלכות הם פחדו שמה הם יעשו מלאכה מיותרת ולכן הם התפללו שחלילה לא יצא להם ברית בשבת.

למה אצל האתיופים הנשים עושות ברית מילה

באמת הנשים האתיופיות עושות ברית מילה?

כן, אנחנו למדנו את זה מציפורה אשת משה שעשתה ברית מילה לבניה. באתיופיה חששו מאוד מלהיכנס לבית עם אישה נידה ולכן בדרך כלל הנשים עשו את המילה לבנים.

מה קרה כאשר האתיופים הגיעו לארץ

נעשו כלפי הקהילה האתיופית טעויות חמורות ביותר, אך לא בוכים על חלב שנשפך. היום לצערנו הרב הצעירים שלנו לא מודעים להיסטוריה המפוארת שלנו והם הולכים בהכרה כביכול באתיופיה לא היה לנו כלום.

בשביל לשנות את הסטיגמה הזו, אני בעצמי פתחתי ישיבה שמלמדת על שפת הגז, מאיפה היא הגיעה ומאיפה כל מנהג ומנהג שלנו, למשל בחתונה ובחגים שאנחנו נוהגים להגיד ברכת שהחיינו.

הבחורים האתיופים שלומדים בישיבות, מסתכלים על ההורים שלהם כבורים ועמי ארצות כאילו הם לא יודעים כלום, מה גם שהם סובלים מהקנטות מהבחורים האחרים בישיבות על המנהגים המוזרים שלהם ואין להם תשובות לענות להם - כי אין להם את הידע המספיק בשביל זה.

מאיזו סיבה האתיופים הביאו כסף בשבת לבית הכנסת

לצורך הדוגמה, יהודי אתיופיה נהגו להביא בשבת כסף לשלם לבית הכנסת ומי שלא הביא כסף היה מוזר. הסיבה שהם הביאו את הכסף היא בגלל שאסור לבוא לבית ד' עם ידיים ריקות ולכן הם ייחדו את הכסף לפני שבת, ולא הייתה אופציה שאדם ילך ויקנה עם הכסף סחורה.. באתיופיה היה לכסף מטרה להביא צדקה לבית הכנסת. זה לא כמו בארץ שכסף יש לו את החשיבות העליונה ביותר.

שמעתי שגם האר"י, היה מייחד בערב שבת כסף וכשהוא היה מגיע בתפילה ל"ויברך דוד", הוא היה מסתכל על הכסף והיה אומר שהוא תרם את הכסף בשבת.

הקשר בין האתיופים לתימנים

המסורת היא שבגלות מצרים, חלק מהיהודים הלכו לתימן וחלק הלכו לאתיופיה. ולכן זה ההקשר בין היהודים התימנים לאתיופים.