בשוודיה ישנה מדיניות מרתקת בנוגע לחופשת הלידה. לא רק שהיא ארוכה בטירוף, ההורים יכולים גם לחלוק אותה ביניהם (עוד על זה בהמשך), אבל זו לא השיטה היחידה בהורות שאנחנו רוצים לגנוב מהארץ הנורדית. הנה חמישה עקרונות גידול ילדים שוודים שאנו שוקלים ליישם באופן מיידי:
1. תנומה בחוץ (לא משנה מהו מזג האוויר). מבזק חדשות: קר בשוודיה - ממש קר. אבל זה לא מרתיע את אותם הורים אירופיים שיוצאים מן הבית עם תינוקותיהם בעגלותיהם ומסתובבים איתם ברחובות העיר. למה הם עושים את זה? כי נהוג לחשוב שילדים ישנים בצורה טובה יותר באופן זה וכי האוויר הצח טוב להם.
לא זאת בלבד, אלא שהורים שוודיים לרוב ישאירו את תינוקותיהם הישנים בחוץ בזמן שהם נכנסים לבית קפה (כשהם שומרים כמובן על עגלותיהם בשדה הראיה). כשחושבים על זה, יש הגיון בהלך רוחם, כי למה להכניס את התינוק הישן שלכם שנם לו בשלווה ורוגע לתוך הבית, שם הוא יתחמם יתר על המידה או שתאלצו להעיר אותו כדי להסיר את שכבות הביגוד שלו?
2. חלוקת חובות ההורות באופן שווה. אוקיי, סעיף זה לא כל כך קל לאימוץ מכיוון שהוא תלוי במדיניות חופשת הלידה של האבות במדינתנו (שהיא קמצנית למדי). אך בשוודיה, ההורים מקבלים 480 ימי חופשת לידה בתשלום ו-90 מהם הם ימים לאבות בלבד. לא זו בלבד, אלא שההורים מקבלים גם "בונוס שוויון מגדרי" (כלומר, עם שכר מעט גבוה יותר) אם הם מחלקים את הזמן באופן שווה. כל זה מוביל לחלוקה שווה יותר של האחריות לגידול ילדים.
אכן, אולי הפרטנר שלכן לא יוכל לקחת פסק זמן רב יותר, אבל מה שאתן יכולות לשלוט בו הוא מי האחראי על מה שיש בבית. כלומר, אין סיבה שאמא תבשל ארוחת ערב, תקלח, תקריא סיפור ותניח את הילדים במיטה.
3. משחק בחוץ כל יום. יש ביטוי שוודי שהולך בערך ככה: "אין דבר כזה מזג אוויר גרוע, רק בגדים גרועים". בבתי ספר שוודיים, ילדים יוצאים החוצה לשחק כל יום - בלי קשר למזג האוויר. למעשה, סגירות בתי ספר בגלל מזג אוויר גרוע כמעט אינן מתרחשות. שוב, הסיבה לכך היא שנראה כי אוויר צח חיוני להתפתחותו של הילד, כיון שהוא מתלכלך בבוץ וזה טוב למערכת החיסון שלו.
4. הרפיה מלוחות זמנים. חוג יצירה ואז שיעור פסנתר ואחריו חוג שחיה לתינוקות - זה סדר היום מחר. נשמע מוכר? חבקו את סגנון ההורות השוודי על ידי כך שלא תמלאו את לוחות הזמנים של ילדיכם עם חוגים למיניהם. במקום זאת, פשוט תנו להם להשתעשע ולשחק (בחוץ).
5. אין סטירות. שוודיה הייתה המדינה הראשונה בעולם שאסרה על שיטת ההענשה הזאת ועל כל עונש גופני, בשנת 1979. במקום זאת, הורים עורכים עם ילדיהם שיחות ומסבירים להם היכן שגו.