הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים מדהימים לרגל יום המזון הבינלאומי. הנתונים עוסקים בעיקר בהפרשים בין העשירון העליון לתחתון, אבל גם על הרגלי הצריכה שלנו.
הישראלי הממוצע, כך עולה מהנתונים, אוכל בשנה 193 ק"ג ירקות, 190 ק"ג פירות, 75 ק"ג בשר ודגים ו-254 ביצים. כמו כן, הוא שותה ואוכל לא פחות מ-166 ליטר חלב, גבינות ומעדנים.
ואלו ההבדלים העיקריים בין המעמדות בישראל:
מהנתונים עולה כי משק בית בעשירון העליון מוציא על מזון 70% יותר ממשק בית בעשירון התחתון. בעוד ההוצאה הממוצעת על מזון בעשירון התחתון מסתכמת ב-1,451 שקלים לחודש, עומדת ההוצאה על מזון של משפחה מהעשירון העליון על 2,465 שקלים לחודש.
על-פי הנתונים עולה כי מעמד הביניים מוציא בממוצע לחודש בין 1,571 ל-1,813 שקלים. משק הבית בעשירון העליון מונה בממוצע 2.4 נפשות, ואילו משק בית בעשירון התחתון מונה בממוצע 4.4 נפשות.
הנתונים מציגים פערים גדולים מאוד בין הרגלי הצריכה של המעמד הגבוה לנמוך, אבל הפערים הגדולים בעיקר בצריכת ירקות ופירות ומגיעים ל-60%, כאשר משק בית בעשירון התחתון מוציא 337 שקלים בממוצע לחודש על צריכת ירקות ופירות, לעומת 539 שקלים שמוציא משק בית בעשירון העליון.
עוד עולה כי העשירון התחתון מוציא יותר כסף מהעשירון העליון על מוצרי מזון זולים יחסית; לחם אחיד, פיתות, אורז וחלב. גם על מוצרי מזון המוגדרים "ג'אנק פוד" הוצאת העשירון התחתון גבוהה יותר מזו של העשירון העליון.
הבשר יוצא מן הכלל. מהנתונים עולה כי משק בית בעשירון התחתון מוציא 195 שקלים על צריכת בשר בממוצע לחודש, לעומת 131 שקלים שמוציא העשירון העליון.
ומה בנוגע למסעדות? מסתבר שהעשירון התחתון מעדיף לאכול בבית. ההוצאה לארוחות מחוץ לבית של העשירון התחתון הסתכמה ב-102 שקלים לחודש, לעומת 749 שקלים לחודש שמוציא העשירון העליון.