עליה לצורך עליה

כאחד שקשה עליו העמידה על שתי רגליו, שלוש רגלים זה מתכון בדוק לסחרור והתרסקות בקול רעש גדול. ובכל זאת, לו אני נדרש לבחור את "חג החגים" שלי, הפור נופל ללא ספק על חג הפסח שאהוב עליי מכל החגים גם יחד. וזאת, חרף המגבלות והחומרות הבלתי אפשריות הנהוגות בק"ק חב"ד ליובאוויטש בחג הפסח. חג הסוכות לעומתו, אפעס יומרני ומאכזב...

(צילום: www.2eat.co.il)

עקב ערפול בעיניי מחמת הרעב, וויתרתי על העיון המעמיק בתפריט וביקשתי מהמלצר, שיצניח לפה (ורצוי במהירות) את מנות הדגל שלו, יען כי הבטן שלי מתחילה כבר להשמיע קולות של טרקטור גוסס.

"יש לחץ גדול במטבח, זה ייקח קצת זמן. אני מבקש שתתאזרו בסבלנות" אמר סידני, מנהל המשמרת החרוץ, "אבל אני אשתדל" הבטיח.

הסוכה חגיגית, מחופה בעץ המגן עליך מפני החום היחסי ששרר באותו היום בעיר הבירה. אין מה לומר, סוכה ירושלמית במיקום שכזה, מקבצת לתוכה מטבע הדברים שלל דמויות ססגוניות שאין כאן המקום והזמן להפליג בתיאורם. מה שבטוח, לעולם לא אשכח את הברנש בעל החזות הלא-יידישאית המובהקת שישב לשמאלנו כשזקן לא מטופח עיטר את מחצית מסנטרו (!!!) והוא מחייך לעברי חיוך זומם וארסי. "תשגיחי על הארנק" אמרתי לרבנית. "נראה לי שההוא משמאל לא בקו הבריאות והבריאות לא בקו שלו..."

ועכשיו, לכל הדעות, הגיע הזמן להצדיק את ישיבתנו בסוכה. המנות הראשונות הוגשו אחר כבוד לשולחן. אני הסתערתי על ברוטסקה עגבניות וגבינת פטה כבש שהגיעה על בסיס פרוסות קרואסון בטעם סביר, לא משהו יוצא דופן. אבל מנת החציל בלאדי שהזמינה אשתי היה לעילא מן כל ברכתא. חציל בינוני אפוי בתנור עם מנה נדיבה של טחינה סמיכה מלמעלה, נפלתי שדוד. על חשבון הבית קיבלנו מנה נוספת של חצילים (מסתבר שהם חזק בעניין החצילים) בצורת גלילת חציל מטוגן במילוי גבינה ובליווי רוטב פסטו שהיה מרוכז ובמרקם נכון, לעיניים ולחיך. במחשבה שנייה, זו הייתה בהחלט מנה מהסוג שגורם לך לבכות מאושר, לא פחות.

לא נשכח כמובן את הלחמים החמים הבנאליים עם קוביות החמאה שמתלווים אוטומטית לכל מנה ראשונה, במסעדות הנשענות על בסיס החלב ומוצריו.

למנה עיקרית כובדתי בקיש בטטות/בצל/קישואים שהיה עבה ופריך ובעיקר משביע. ואילו אשתי הלכה על מנת דג מוסר על מחבת שהיה רך, מפתיע ומזמין.

בקינוחים, אני לא נוגע, את זה אתם כבר יודעים. אבל מכיוון שבגללי לא כולם צריכים לסבול, הגברת זכתה במנת קינוח נדיבה, גלידת וניל בציפוי חלבה, דבש ושבבי שקדים. מנת קינוח שאפילו סוכרתי כמוני ירייר לעומתה.

הערת אגב קטנה שנשכחה בתוך שלל המנות הגדולות האלה. למנת הדג הייתה אמורה להתווסף תוספת בצורת תפוחי-אדמה אפויים בתנור שנשכחה משום-מה. לא שזה גרע מאיכות האוכל ולא שהיה לאן לדחוף פרור נוסף. כל זאת, בצירוף שני בקבוקי מים, בקבוק בירה ובקבוק קולה, ייאלצו אתכם להיפרד מ-215 ₪ לא כולל תשר. שזה בהחלט סביר לתמורה הפנטסטית.

ההימור הצליח, הופתענו לטובה ולברכה. בלאות נעימה ובלחיים סמוקות מאושר בירכנו יעלה ויבוא ואכן הבטחנו לעלות ולבוא שוב לפנינה הירושלמית הזאת שממוקמת במקום הכי לא צפוי בכניסה לעיר.

קפה קורוס
כשר למהדרין בהשגחת הרבנות ירושלים

ירמיהו 43, סנטר 1, ירושלים
טל': 02-5383507
א'-ה': 8:00-24:00
ו': 8:00-15:00

תפריט משלוחים ותפריט עסקיות בוקר וצהריים.