אנשים משתנים כשהם מתארסים, אנחנו יודעים זאת לא מכבר. מחקרים מראים כי זוגות הצעירים בגילם נוטים לסבול מרמות בריאות שוות ועם הזמן, בני זוג יכולים להיהפך לדומים יותר אחד לשני ואף לפתח תווי פנים דומים - על ידי שימוש באותם שרירי פנים מתוך חיקוי לא מכוון - לאורך השנים.
אותה תופעה עשויה להתרחש גם בצלחת. מחקר שפורסם בכתב העת "תיאבון", בתרגום חופשי, גורס כי זוגות עשויים לפתח את אותו הטעם באוכל, ככל שהם נמצאים יותר זמן יחד.
במחקר, חוקרים מפולין וגרמניה בדקו 100 זוגות שהיו במערכת יחסים במשך שלושה חודשים עד 45 שנים. הם סקרו את העדפות הריח והטעם של כולם על ידי בקשתם לרחרח ולדרג כמה ריחות, כמו ורד, אקליפטוס, בשר מעושן ועור. החוקרים התיזו סדרת טעמים על לשונות המשתתפים: מתוקים, מלוחים, חמוצים, אומאמיים (הטעם האומאמי קשה להגדרה. ניתן לומר שהוא מקנה למזון מרקם או נפח, פיקנטיות והרגשה "בשרית") ומרים.
ככל שבני הזוג היו בקשר ארוך יותר, כך גדל הסיכוי שהם חלקו את אותן העדפות לריח וטעם. מעניין הוא שמידת השמחה שלהם מהזוגיות לא השפיעה על מגמה זו.
מחברי המחקר אינם יכולים לומר בוודאות מדוע אנשים נוטים לחבב את אותו הטעם בנישואין ארוכי טווח, אך יש להם כמה השערות. מחקרים שנעשו בעבר הראו שכאשר זוגות חולקים בית או ארוחות רבות, יש סיכוי גבוה יותר שהם אוכלים סוגים דומים של מזונות. החוקרים כותבים כי "סביבה והרגלים משותפים וכתוצאה מכך, חשיפה לגירויים דומים לחוש הריח והמעיים, יכולים לעצב העדפות דומות אצל שני בני הזוג".
יכול להיות שיש גם קשר ביולוגי. מחקרים קודמים הראו כי ריח עשוי לשרת מטרה אבולוציונית - וחלק מהמומחים אומרים שככל ששני אנשים מריחים את העולם באופן דומה יותר, כך סביר יותר שהם יהיו מתאימים.
ישנן סיבות אפשריות אחרות, כמובן. אנשים עשויים לבחור להיות עם בן זוג שחולק את אותן העדפות האוכל שלו מלכתחילה. עם זאת, דרוש מחקר נוסף בכדי להבין היטב מדוע טעמם של אנשים משתנה במערכות יחסים, במיוחד לאורך זמן.