הנה פרט מידע שיום אחד יעביר אתכם שלב בשעשועון טריוויה: הכינוי שהכי מזוהה עם פתיתים הוא "אורז בן גוריון". אולי לא ידעתם, אבל תקופת הצנע הקשה ששררה בישראל והמחסור העז באורז הם שהולידו את המאכל שהיום כל ילד בישראל אוהב ליד השניצל שלו. מה הקשר לבן גוריון? ראש הממשלה בכבודו ובעצמו פנה לאחת מן החברות בארץ כדי שתמציא תחליף ראוי לאורז שמבוסס על חיטה. זה מוביל אותנו לעוד פרט מידע חיוני לאלופי טריוויה: פתיתים הוא מאכל הרבה, אבל הרבה, יותר ישראלי מפלאפל...
ובכל זאת, ואף על פי שמדובר במאכל לאומי שיימצא כמעט בכל בית בישראל, ובמיוחד בבית שיש בו ילדים, להכין פתיתים זה ממש לא משחק ילדים! ישראלים רבים חוטאים ופושעים קשות בהכנה, מגישים לשולחן תבשיל שרוף, גושי, מלוח, דל בטעם, או חלילה נוזלי. הם לא מבינים מדוע זה קורה דווקא להם, שהרי מה כבר יכול להיות כל כך מסובך בתבשיל שמצריך קצת שמן, קצת מלח ושתיים וחצי כוסות מים? ובכן, רבות הדרכים להרוס תבשיל פתיתים, אבל, אם תתוודעו אליהן, תוכלו לצאת מהברוך ולהכין אותו לא פחות ממדהים.
טעות מס' 1: לבשל פתיתים כמו פסטה
חבר'ה, חבר'ה, רגע, רגע, אמנם מדובר בכדורי פסטה קטנים, אבל אין הדבר אומר שמבשלים אותם כמו פסטה! לפני ששופכים לסיר את המים, חייבים לטגן את הפתיתים עם קצת שמן, אם אתם מתעקשים על מינון מדויק אז 3 כפות שמן.
קודם מחממים את השמן במשך כדקה, ואז מכניסים את הפתיתים. ולא, לא משאירים את הפתיתים ככה עם השמן לזמן איכות לבד, כי הם יישרפו והתבשיל שלכם יידון לכישלון כבר בשלב זה. תערבבו תוך כדי הטיגון לפחות 3 דקות, ומספיק שרק חלק מהפתיתים יתחילו להזהיב, לא חייבים לחכות שכולם יזהיבו. רק שלא יישרפו, רק לא זה.
אגב, אם אתם רוצים לדעת כמה זמן הכי טוב לטגן יש את שיטת הקומקום – מיד עם זריקת הפתיתים לשמן, הפעילו את הקומקום (כשהוא מלא במים עד הסוף). כשהמים יסיימו לרתוח בתוכו, תדעו שטיגנתם מספיק זמן.
טעות מס' 2: לבשל פתיתים כמו אורז
חבר'ה, חבר'ה, מה יהיה אתכם? אמנם מכנים את הפתיתים "אורז בן גוריון", אבל אין הדבר אומר שמבשלים אותם כמו אורז! ולא, גם אם קניתם פתיתים של סוגת בצורת אורז, הם עדיין פתיתים, הם עשויים מחיטה וצורת הבישול שלהם שונה מאוד.
המלאכה לא נגמרת אחרי שמטגנים את הפתיתים ושופכים פנימה מים רותחים. בניגוד לידוע לגבי אורז, שצריך לכסות ולהניח לו לנפשו למשך כחצי שעה בערך, אם תעשו אותו הדבר לגבי פתיתים תקבלו: א. תבשיל שרוף ודבוק לקרקעית שיעלה לכם בערב שלם של קרצוף הסיר. ב. תבשיל של גושי גרגרים דביקים, שיזכיר לכם יותר דייסה מבאסת. או אולי ריזוטו אם יש לכם דמיון ממש פרוע.
אחרי ששפכתם פנימה את המים על הפתיתים, מתחילה העבודה האמיתית –
קודם כל, מערבבים טוב טוב, ואחרי שניכרת רתיחה בסיר, מורידים ללהבה נמוכה ומבשלים במכסה סגור למשך כ-15 דקות. במהלך ה-15 דקות האלה לא הולכים לראות טלוויזיה או לקפל כביסה, אלא עומדים על המשמר! בכל שתי דקות פותחים ומערבבים. לא תעשו את זה, הפתיתים יידבקו לקרקעית הסיר ויישרפו, ואז, כל הבאסה לכם.
טעות מס' 3: לבשל בדיוק לפי המתכון
במתכון או על גבי שקית הפתיתים היה כתוב לשפוך 2 וחצי כוסות? או 4 כוסות? אז זו בטח תורה מסיני, לא? ובכן, לא! לכו עם העיניים שלכם, ואז לכו עם הפה שלכם, ואז תגלו שאולי צריך להוסיף עוד חצי כוס. לאחר 15 דקות של בישול וערבוב, הגיע הזמן להסתכל ולטעום. אז יכולים להיות כמה תרחישים אפשריים:
א. אם הפתיתים טעימים לכם, רכים ונימוחים, האוכל מוכן ואפשר לכבות את האש.
ב. אם הפתיתים עדיין קצת קשים אבל כבר אין נוזלים בסיר, תוסיפו עוד חצי כוס ותמשיכו לבשל עוד 3-4 דקות. תטעמו כמובן שוב לראות שהרכות לשביעות רצונכם. ואז תכבו את האש.
ג. אם הפתיתים כבר רכים, אבל יש בסיר עדיין נוזלים, אז תמשיכו לבשל עוד 3-4 דקות, כי אתם לא רוצים להגיש מרק פתיתים, נכון?
טעות מס' 4: לבשל גוש ענק של פתיתים
את הטעות הזו צריך למנוע לאורך כל הדרך. הסוד הגדול, שהוא בעצם לא כל כך גדול, בבישול של פתיתים הוא שכל הזמן צריך לערבב. לערבב כשמטגנים, לערבב אחר כך כל כמה דקות כשמבשלים, וכמובן, לערבב גם אחרי שמכבים את האש על מנת לפריד בין הפתיתים. כדאי מאוד בסוף הבישול להוסיף לסיר 3 כפות שמן זית ולערבב היטב. השמן גם יעשיר את הטעם וגם יפריד בין הפתיתים.
שיהיה לכם רק בתיאבון!
מחפשים מתכון לפתיתים שתמיד מצליח? בקרו אותנו באתר של סוגת ותהנו מכל ביס