תביעה ייצוגית היא כלי משפטי באמצעותו יכול אדם אחד להגיש תביעה בשם קבוצה גדולה של אנשים. ברוב המקרים מוגשת תביעה ייצוגית כנגד גוף גדול, בעקבות מספר רב של עוולות או הפרות אשר חוזרות על עצמן ופוגעות בקבוצה אותה מייצג התובע. על פי רוב, הפיצוי המגיע על כל עוולה בפני עצמה הוא קטן מכדי שניתן או כדאי יהיה לתבוע בעקבותיה בלבד, אך סכום הפיצויים המגיעים עקב העוולות שנגרמו לקבוצה כולה, מצטבר לכדי סכומים משמעותיים מאוד.
רובן הגדול של התביעות הייצוגיות נקראות תביעות ייצוגיות צרכניות ועוסקות בתיקון עוולה של חברה מסחרית מול הצרכנים. כך, לדוגמה, במקרה בו שיווקה חברה מסחרית חטיף במשקל 80 גרם, בעוד שאחד הצרכנים מצא כי תכולת החטיף בפועל היא 50 גרם בלבד. פיצוי של אותו צרכן יחיד היה עומד על כמה עשרות אגורות בלבד, אך כאשר התביעה מייצגת מיליוני צרכנים שרכשו את אותו החטיף, הסכומים הופכים משמעותיים, ויתרה מכך - מתבצע תיקון של העוול שנגרם לציבור הצרכנים.
סוג נוסף של תביעות ייצוגיות, אשר מככב לאחרונה בכותרות החדשות, נקרא תביעות ייצוגיות כלכליות, המוגשות בין היתר כנגד מונופולים המתאגדים לקרטלים.
לא ארגון פשע, אך בהחלט פשיעה
בשמיעה ראשונה, צירוף המילים "מונופול" ו"קרטל" עשוי להישמע כאילו נלקח מסרט קולנוע על ארגון פשע מתוחכם, אך בפן הכלכלי יש למילים אלו משמעות מעט שונה:
מונופול – גוף מסחרי שיש לו כח שוק משמעותי או ששולט בלמעלה ממחצית מהשוק.
קרטל – התאגדות של מספר מונופולים או חברות גדולות לצורך תיאום הגשת הצעות למכרזים, תיאום מחירים (הסדרים כובלים) וכדומה. אמנם גופים אלו אינם ארגוני פשע, אך התאגדותם לקרטל היא פשיעה כלכלית מורכבת, שהשפעתה על השוק עצומה.
בשנה האחרונה עלו לכותרות מספר מקרים בולטים:
-
קרטל הגיזום – התאגדות של מספר חברות גיזום לצורך הגשת הצעה למכרז שפרסמה חברת החשמל. השיטה: חברה אחת מציעה את ההצעה הנמוכה ביותר. על מנת שהיא תיבחר, האחרות מגישות הצעות גבוהות יותר, ומקבלות בתמורה נתח מהשכר שתקבל החברה הנבחרת. התוצאה: הצעות גבוהות הרבה יותר מכפי שהיו בשוק שיש בו תחרות. המשלם: הציבור, כמובן. במקרה זה, נענשו האחראים, וקיבלו עונשי מאסר לצד קנסות משמעותיים.
-
קרטל הלחם – שתי המאפיות השולטות בשוק, ברמן ואנג'ל, תיאמו ביניהן העלאת מחירים של הלחמים הלא מפוקחים. יחד, שולטות שתי המאפיות בכ-80% מהשוק, כך שאין מולן כל תחרות ואת המחיר נאלצו לשלם שוב - הצרכנים. גם כאן ספגו האחראים עונשי מאסר וקנסות כספיים.
-
קרטל המעליות – חברות המעליות הגדולות בארץ תיאמו ביניהן הגשת הצעות מחיר לפרויקטים ברחבי הארץ, תוך העלאה דרסטית של המחירים אשר השפיעה על העלויות של אותם פרויקטים ובהתאם – על המחיר לקונים.
מלחמת האזרח בקרטל
במקרים אלו, בהם מונופולים וחברות גדולות מנצלים את כוחם ופוגעים בקבוצות עצומות של צרכנים, נלחמת דרך קבע רשות התחרות (בעבר הרשות להגבלים עסקיים) ומגישה כתבי אישום פליליים נגד אותן החברות. לאחרונה ישנה אפילו מגמה של החמרת הענישה, אך אין בה כדי לשקם את הנזק שנגרם לשוק.
על מנת שהשוק עצמו יוכל לתבוע את הנזקים שנגרמו לו בעקבות אותו קרטל, מאפשר החוק להגיש תביעה ייצוגית בגין הפרת הוראות שונות בחוק התחרות (בעבר חוק ההגבלים העסקיים), ככלי משלים להתנהלות הפלילית. כך, הוגשה תביעה ייצוגית על סך מיליוני שקלים בעקבות פרסום קרטל המעליות, וגם נגד קרטל הלחם מתנהלת תביעה ייצוגית המצויה בבירור משפטי.
כל אחד יכול
כיצד תוכלו גם אתם להגיש תביעה ייצוגית כנגד קרטל ולהילחם את מלחמתם של צרכנים נוספים כמוכם? ראשית, הטו אוזן לדיווחי החדשות – אם ישנו דיווח על קרטל כזה או אחר, ואתם רואים עצמכם כחלק מהנפגעים, בהחלט תוכלו ליזום הליך של תביעה ייצוגית. עם זאת, חשוב לבדוק אם לא הוגשה כבר תביעה ייצוגית בנושא, שכן בית המשפט לא יקבל שתי תביעות ייצוגיות העוסקות באותה העוולה, ולרוב יאשר את הראשונה שהוגשה.
דרך נוספת לזהות קרטל היא לשים לב לעליית מחירים בלתי מוסברת, או כזו שפורסם לגביה הסבר שאינו מניח את הדעת. במקרים אלו, ניתן לפנות לרשות התחרות ולבקש ממנה לבדוק את הנושא באמצעות כלי החקירה העומדים לרשותה. אפשרות נוספת היא לפנות לעורך דין, אשר יגיש לחברות הרלוונטיות מכתב לפני תביעה ובו יבקש הסבר לעליית המחירים. אם לא יינתן הסבר מספק, ניתן יהיה לפתוח בהליכים משפטיים נגדן.
עו"ד מוטי גולדשטיין עוסק במשפט מסחרי, ליטיגציה תאגידית ודיני חברות ומשמש כמנהל מחלקת החברות והתובענות הייצוגיות והנגזרות במשרד עורכי הדין מצנר, גולדשטיין, רבי (MGR).