חיכו לילד הזה 28 שנים, אתם מתארים לעצמכם בני כמה ההורים כבר היו - ללא טיפת כוח לחנך. קיבלתי אותו מפונק ויתום ישיבות - אף אחד לא פתח לו את הדלת. ואז פשוט ישבנו אני והוא, 6 שנים, ובנינו ביחד מסגרת של לימודים, עבודה ועבודת המידות. היום? אני גאה - הוא שומר תורה ומצוות".
בן ציון מספר על עוד נערים שהדביק להם גב תומך לפני קריסה, שהוא שלח את הסטודנטים שלו לתמוך ולהעמיד. זה התחיל אצלו טבעי, מאז שהיה ילד, הוא פשוט ידע שזה מה שיעשה, כמו שרוב אנשי החינוך יודעים. גלינסקי, שמוכן להיות שר החינוך הבא מספר בראיון איך הדרך, שהתחילה בקריה האקדמית אונו כבשה הרים בלתי אפשריים והחזירה לילדים הרוסים את הסדר בחיים - ביננו כולם צריכים אותו. קצת חינוך:
למה חינוך? חסר לך בחיים אחריות ולעבוד קשה?
"זה מוטבע בך, אי אפשר להסביר את זה. חינוך נותן לילד את כל מה שהוא צריך. וכולנו בסופו של יום רוצים לגדל ילדים אז כולנו מזדהים.
אני חושב שזה המקום לאנשים שמרגישים צורך בלתרום לדור הבא, לתקן מה שההורים לא עשו, הספיקו או אפילו לעבוד איתם בשיתוף פעולה -חינוך ילדים זה פרויקט חשוב, אי אפשר לפספס אותו".
מה זה אומר להיות בסגל של אונו - אתה בחרת?
"אי אפשר שלא. להיות שם זה לעשות שינויים ולחולל מהפכים. 'יש מקצועות שאתה משדרג בזכותם את העולם ויש מקצוע שאתו אתה מציל את היקום מקריסה - אפשר לומר שזה חינוך.
אצלנו בסגל משלבים שני מסגרות, עיון ופרקטיקה. אני בפרקטיקה - תכלס איך "מחנכים בשטח". בשלב הראשון אני שולח את הסטודנטים שלי למסגרות של נוער בסיכון הקרובות למגוריהם. ואח"כ - פרקטית, אנחנו יושבים ומנהלים שיחות על קונפליקטים שכל אחד חווה. איך התהליך עם הנער מתקדם אם הם מתאימים, ופותרים, פותרים הכל."
אוטוטו מסיים MA באונו, מה גרם לך להשתקע שם?
"מה זאת אומרת? אונו נבחרו בפעם הרביעית למוסד עם המרצים הטובים בארץ, ואני איפה שהוא גם מחמיא לעצמי. מתלוצץ.
ביננו מה יותר חשוב ממרצים? הם אלו שיביאו אותך למבחנים טוב יותר, הם בוחרים איזה איכויות חומר תלמד. בקיצור זה הכי חשוב. אבל אם שואלים אותי - אני שם בגלל עוד, בגלל ההיענות לסטודנטים בכל רגע, בגלל החממה לחבר'ה החרדים. באונו אתה מרגיש בבית. עוזרים לך בפן החרדי, הלימודי. לצורך הדוגמה מבחנים בחגים או צמוד אליהם? אין סיכוי".
אומרים שחינוך חייב לעמוד על תאוריה ופרקטיקה, מה אונו מציעה?
כמו בכל תואר לא חסר תאוריה, אבל באונו חשוב לציין שישנה המון פרקטיקה. רוב המרצים באים ישר מהשטח, לצורך הדוגמה ראש הסגל שלנו הוא עמנואל גרופר, שניהל שנים מבנים לנוער בסיכון, והוא מביא אתו את הניסיון והחוויה האישית לכיתה, כך שכולנו לומדים גם מעשית.
חוץ מכך, כל סטודנט יוצא לשטח לטפל בנוער, ילדים, אין דבר כזה בלי פרקטיקה. ואז אנחנו פותחים את החוויות של כולם בכיתה, ולמדים אחד מהשני, זה כיף".