יום השואה הוא אחד הימים היותר עמוסים בלוח השנה של ד"ר ליאור אלפרוביץ' מבצלאל ועמית מחקר באוניברסיטת בר אילן. ד"ר אלפרוביץ' הוא המומחה החרדי לנושא חקר השואה והנצחתה, והוא עוסק בכך רבות במהלך השנה כולה ובמיוחד ביום השואה ובימים סביבו.
אחרי יום עמוס בו סייר עם תלמידים ב'מרתף השואה' בהר ציון בירושלים וערך בו טקס זיכרון חרדי ייחודי לזכר השואה וקדושיה, ביקרנו במשרדו של ד"ר אלפרוביץ' לראיון מיוחד על יום השואה וכיצד הציבור החרדי צריך להסתכל עליו. אין זה סוד שבעבר הציבור החרדי התעקש כי יום הזיכרון לשואה הוא בכלל בעשרה בטבת, יום הקדיש הכללי, אך לדעתו של אלפרוביץ' מדובר במאבק אבוד ומיותר, "לנסות ולעצב אחרי 60 שנה יום זיכרון חדש זה כבר קרב אבוד", הוא מסביר.
"במציאות הישראלית בה מידי כמה שנים קמה יוזמה חדשה איך צריך לזכור את קדושי השואה אין מנוס מההבנה שהציבור החרדי הוא היחיד שיכול להציב אלטרנטיבה ראויה ונכונה לשימור זכר השואה באמצעות המסורת. אנחנו היחידים שיודעים איך לשמר באדיקות מסורת טקסית כמו את המסורת של פורים או ליל הסדר ויש צורך ליצור משהו כזה גם בנוגע לזיכרון השואה", טוען ד"ר אלפרוביץ'.
לדבריו, החרדים חווים בהכרה עמוקה את היותם המשך של יהדות אירופה, "אנחנו רואים את עצמנו ממשיכים את אירופה בכל צעד ושעל, כולל אוכל לבוש. שואת יהודי אירופה קטעה אקט ודרך חיים שאנחנו מנסים להחזיר. החרדים אף רואים בעצמם קרבן ישיר של השואה. לא לחינם הנאצים כשפלשו לפולין וראו יהודים חרדים ראו בהם קרקע נוחה להתעללות. גם עולם התורה נפגע ובוזה על ידי הנאצים שדאגו תמיד לבזות סמלי דת כבתי כנסת, ספרי תורה וכדומה.
לשאלה מדוע בחברה החרדית, למרות זאת אין כמעט שימור רשמי של זכר השואה, עונה ד"ר אלפרוביץ' כי מדובר באנטגוניזם של החברה החרדית למהלכים בהקמתה של המדינה, "הקהילה החרדית רואה את עצמה שייכת לסיפור שונה מהנרטיב הציוני, כפי שהיה בעת הקמתה של מדינה ישראל היא קהילה תורנית, מוסרית הלכתית ומתנגדת לטקס לא דתי ויותר גרוע בעל סממנים נוכריים. לחרדים יש אופן בו הם יודעים איך להתייחס לאבל ציבורי מבחינה הלכתית".
לטענתו, "זה האתגר הגדול ביותר בנושא, של החברה האמונית בעלת התודעה ההיסטורית כיצד למצוא את הדרך לשמר את זכר השואה וקדושיה. צריך לחשוב איך לעשות את זה ואני מאמין שהתשובה תגיע מלמעלה ומלמטה באמצעות יוזמות שונות של הנצחה בדרך יהודית הלכתית".