בשבת הקרובה, שבת אסרו חג - למחרת חג שביעי של פסח, מעיקר הדין מותר לאכול חמץ שנמכר לגוי. אם החמץ מונח כדין וסגור בתוך המקפיא או ארון אחר, מותר לאכול ממנו בשבת ללא חשש, אולם יש להיזהר שלא לגעת בו לפני צאת החג.
למרות העובדה כי מעיקר הדין מותר לאכול חמץ בשבת הקרובה, הרי שבפועל, בגלל החששות הרבים ובגלל העובדה שברוב בתי ישראל אין חמץ כלל בבית בחג הפסח, לא נהוג לאכול חמץ בשבת זו.
אולם בקרב האשכנזים והמחמירים שלא לאכול קטניות בחג הפסח, עלה הספק האם מותר להם לבשל בשביעי של פסח קטניות עבור שבת. וכן, האם לחסידים שלא אוכלים מצה רטובה (שרויה) בחג הפסח, מותר לבשל שרויה בשביעי של פסח - לשבת.
השאלות הללו, חשוב לציין, נשאלו במשך שנות דור, אך ההכרעה אינה ברורה.
גדולי הפוסקים בני זמנינו דנו בערב פסח תשע"ט, האם מותר או אסור להכין 'קטניות' ו'שרויה' לשבת הקרובה, והתוצאה היא כמובן - מחלוקת הפוסקים.
בקובץ "וישמע משה" דנו בשאלה - "השנה שביעי של פסח חל בערב שבת, רבים נוהגים בשבת איסרו חג לאכול דברים שנוהגים שלא לאוכלם בפסח, כגון קטניות, מצות מכונה, ושרויה. ויש לדון האם מותר לבשלם ביום טוב לצורך שבת על ידי עירוב תבשילין, או שאין לבשל ביו"ט דברים שאינם רואיים לאכילה ביו"ט עצמו.
"צדדי הספק: יסוד ההיתר של בישול מיו"ט לשבת הוא הואיל ואי מיקלעי ליה אורחים ביו"ט חזי ליה, כלומר שאם יגיעו אורחים יגיש להם את האוכל שהכין לשבת. וא"כ בנידון דידן יש להסתפק האם המאכל צריך להיות ראוי למבשל עצמו או שדי בכך שהוא ראוי לאדם מישראל. כלומר האם העובדה שמאכל קטניות בפסח ראוי לספרדים, נחשב הדבר ל';חזי ליה'".
מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי הורה להחמיר ולא לבשל קטניות משביעי של פסח לשבת, אבל מותר לבשל שרויה וכדו' לצורך שבת.
הגאונים רבי נפתלי נוסבוים, רבי שלמה זלמן אולמן, רבי שמואל יעקב לנדא ורבי שמאי גרוס פסקו שמותר לבשל קטניות מיום טוב לשבת, שאף על פי שאינם ראויים למבשל עצמו, הם ראויים לספרדים שלא נהגו איסור בקטניות בפסח וממילא יש בזה 'סברא דהואיל'.
הגאון רבי יעקב מאיר שטרן פסק לאסור מטעם שמא יבוא לאוכלם ביום טוב.
הגרמ"ש קליין פסק גם הוא לאסור בישול קטניות בשביעי של פסח משום שגם לספרדי אסור לאכול קטניות בביתו של אשכנזי בפסח, אך הגר"נ נוסבוים השיב שהספרדי יכול ליטול את האוכל לביתו לאוכלו שם.
יצויין כי מנהג חסידות בעלזא לבשל קניידלאך (שרויה) בשביעי של פסח עבור שבת.