כהורים, כולנו היינו שם. רשמנו את הילד לחוג שחיה או את הילדה לשיעורי ריקוד והם סרבו ללכת למפגשים שבועיים, או להתאמן כל הזמן - ובפעמים שכן הואילו בטובם לעשות זאת, הם נהגו לבטא בקול את שנאתם העזה לקורס (וזה קרה גם לפני השינה ובארוחת הבוקר למחרת).
זה עניין של הרגל ונדרש זמן לכל דבר, כמובן, אבל מה המסר, שהרגשות שלהם תקפים ויש להם גב? או שהיצמדות למערכת של כללים נוקשים ורכישת ידע הן החשובות ביותר?
אז הנה מספר מומחים שוקלים מתי לעודד התמדה ומתי לעשות לה סטופ.
ילד צריך להתמיד כש..
הוא בדרך כלל מודאג להתחיל משהו חדש
ד"ר קתרין פרלמן, מאמנת משפחות, כותבת: "עבור חלק מהילדים, התחלת משהו חדש מביאה לצונמי של פחד וחרדה. זה לא משנה כמה הם רוצים לעשות את זה או אם זה היה הרעיון שלהם. החרדה של המצב החברתי החדש או של הדרישות של הפעילות, יכולות להיות מכריעות".
"פרישה עבור הילד החרד יכולה להיות דרך חיים, אם הוא לא למד איך לנהל מצוקה עימה הוא מתמודד. כדאי לספק תמיכה במהלך השיעור, לפי הצורך. עם כל מצב מלחיץ שכובש הילד, כוחו וחוסנו מתחזקים לעתיד", היא מוסיפה.
הוא תחרותי
אף אחד לא אוהב להפסיד, אבל עבור חלק מהילדים, הסיכוי לא לצאת עם ידם על העליונה יכול להיות סיבה מספיקה כדי לרצות לזרוק את המגבת. "ילדים אשר נוטים להיות וותרנים בכלל כאשר החיים פשוט לא הולכים בדרך שלהם, צריכים לקבל עידוד להמשיך," כותבת פרלמן.
"יש ילדים שמתקשים מאד להפסיד, לא להיות הטובים ביותר או בעלי ערך. ילדים אלה צריכים לקבל דחיפה להתמיד בנסיבות פחות אידיאליות. אז מתרחשת הצמיחה".
הוא נתקל בחומה בצורה
כשמדובר בנגינה על כלים שונים, מומחים מדמים אותה ל"תקופת ירח הדבש", שמסתיימת כאשר החידוש והריגוש מתכלים. "ילדים מוזיקליים אינם נולדים - הם גדלים", על פי פרופסור רוברט קוטיטה. "מההתחלה, ההורים צריכים להתכונן לזמן שבו הילד שלהם כבר לא מאוהב במכשיר" על ידי הגדרת מטרות ברות השגה ופעולות תרגול שגרתיות.
באשר לספורט, כלל אצבע טוב הוא לסיים את העונה - אחרי שהם דחפו את הילד באמצעות מגוון שיטות והוא הכיר את חבריו לקבוצה - ואז להעריך מחדש את המצב.
זה בסדר לפרוש כאשר...
הוא נתן את כל מה שיכל
"אם ילד מתחנן לפרוש מפעילות שהוא הקדיש לה הרבה זמן ומאמץ, אבל הוא כבר לא מעוניין בה, תנו לזה לקרות", מייעצת פרלמן. אחרי הכל, הוא חווה את הפעילות באופן מלא והיא כנראה כבר לא עובדת בשבילו. "אין ערך בדרישה שילד ימשיך עם לימודי פסנתר או קראטה, רק בגלל שהשקעתם על כך שבע שנים".
הוא אומלל באופן עקבי
עריכת מחאה לפני חוג התעמלות בכל שבוע שלישי, כאשר היא יודעת שהחברות שלה יהיו במגרש המשחקים הוא דבר אחד. משברים צפויים בלילה לפני זה עוד עניין. "לפעמים להיות בקבוצה [או בכיתה] גורם ללחץ מופרז על הילד או המשפחה", כותבת פרלמן. "כשהמתח עולה על השמחה, עזבו את זה".
זה לא מתאים
כמה ילדים לא בנויים לשחות בסגנון פרפר, אבל אלופים בשחמט. כאשר הילד והפעילות אינם מסונכרנים, יש ידע עצמי שצריך להשיג על ידי נסיגה בחינניות. "הרעיון הוא כי התמדה חיונית להצלחה ואושר מוטבע עמוק בדברים עממיים ופופולאריים", כותבים חוקרים במחקר של מדעי הפסיכולוגיה.
עם זאת, כאשר אנשים מתמודדים עם מצבים בהם הם אינם יכולים להבין את מטרת החיים המרכזית, התגובה היעילה ביותר לבריאות הנפשית והפיזית יכולה להיות להתנתק ממטרה זו. בכמה הקשרים, התמדה עלולה למעשה לערער את הרווחה והבריאות".
אז יש לשאול שאלה פשוטה ומבהירה: "האם נראה שהפעילות בונה את הביטחון העצמי של ילדכם - או שהיא משמידה אותו?"