אני דיאטן מוסמך, ולמרות הדעות הרווחות, אני מאמין בפיצה. למעשה, אני כל כך מאמין בפיצה שאחת לשבוע אנו עורכים בביתנו ערב פיצה, כך מספר כריס מוהר לאתר "בריאות הגבר".
אנחנו מכינים את הפיצה מקמח מעודן ואבקתי כי הוא עושה את הקריספיות הטובה ביותר בחוץ; עם כמות נכונה של גלוטן וטעם מושלם בכל נגיסה.
אנו שופכים את השמרים, הקמח המעודן והמלח. לשים. ממתינים שהבצק יתפח. אחר כך הבנות שלנו בוחרות את התוספות שלהן כמו בבר סלטים ומכינות את הפיצות האישיות שלהן. בזמן הזה, אשתי ואני לוגמים יין איכותי ולאחר מכן כולנו סועדים יחדיו, תוך כדי העברת חוויות היום.
עכשיו, אני לא מציע שתאכלו פחמימות מזוקקות נטולות סיבים תזונתיים, באופן קבוע. מה שאני כן מציע, עם זאת, היא לשמור על מסורת משפחתית של הכנת אוכל בצוותא שאיננה מוערכת מספיק.
מזון הוא הרבה יותר מערך קלורי. כן, קלוריות משנות. כן, איכות הקלוריות האלה חשובה גם. אבל ההנחיות התזונתיות בארה"ב למעשה מציעות לשנות את חצי מכמות הדגנים שאתם צורכים למלאים. אני לא מתמטיקאי, אבל זה אומר שהחצי השני איננו מלא.
חוקר הפחמימות, יאני פפניקולאו, עם תואר מוסמך בבריאות הציבור, אומר כי: "אנשים רבים אינם מבינים כי חיטה מועשרת, כמו הקצה הפריך של הפיצה, לחמים ודגנים, יכולים גם להיות חלק מתבנית אכילה בריאה בשל תרומתם של ברזל, חומצה פולית וכמה ויטמיני B".
וכן, יש גם יתרונות הלתי מוחשיים.
המחקר ממשיך להראות את היתרונות הבריאותיים של ידידות, קשרים חברתיים והקמת שבט משלכם.
"כהורים' אנו מבלים כל כך הרבה זמן בהתמקדות במשימות של טיפול יומי. אנו מתגעגעים להזדמנות פשוטה ליהנות מחברת הילדים שלנו", אומר רגן ג'ונס. "מסורות מזון - כמו לקחת את הבנים שלי למסעדה לארוחת בוקר בכל יום שישי בבוקר - נועדו לשנים של זיכרונות מיוחדים שאני לא בטוח שהיו לנו אחרת".
סול אורוול, מייסד ושותף של מחלקת הדיווח על תזונה, "אקסמיין דוט קום", לקח את אהבתו ותשוקתו לעוגיות שוקולד צ'יפס והפך אותה לאירוע צדקה שגייס מעל ל-300 אלף דולר. הוא עשה זאת עם הנחת היסוד כי "אכילת אוכל טוב עם אנשים היא דרך מצוינת לבנות קשרים וליצור קהילה".
האתגר שלי אליכם: אכלו את הפיצה (או עוגיה, עוגה, סופגנייה, מה שתרצו) אם אתם רוצים. אבל חשובה יותר מאשר האוכל עצמו, היא המסורת. צרו את המסורת שלכם עם המשפחה. חבקו את היתרונות הבריאותיים והבלתי מוחשיים של כך, הוא מסכם.